ת"א 15200-05-21

תקציר

התובע, נאדר, ושני נתבעים, סעיד וסופיאן, היו מעורבים בסכסוך נדל"ני סבוך. נאדר הגיש תביעה נגד הנתבעים, בטענה כי עסקת מקרקעין בינו לבין סופיאן (עסקה א') צריכה לקבל קדימות על פני עסקה סותרת בין סעיד לסופיאן (עסקה ב'). סעיד גם טען מנגד כי העסקה שלו (עסקה ג') צריכה לקבל עדיפות. ליבת המחלוקת נסובה סביב שתי עסקאות מתחרות הנוגעות לאותו נכס. נאדר וסופיאן טענו כי העסקה שלהם (א') הייתה אמיתית, ואילו סעיד וסופיאן טענו כי העסקה שלהם (ב') הייתה לגיטימית. בינתיים, עסקה ג', שרשמה את הנכס על שמו של סעיד, הוכחה כמזויפת ובוטלה. בית המשפט בחן את הנסיבות של כל עסקה ואת התנהגותו של עורך דינם המשותף של הצדדים, עו"ד שאקיב, שהושעה מעיסוקו ועומד בפני כתב אישום בגין מעשי המרמה שלו בתיק. השופט מצא כי עסקה א', שרשמה את הנכס על שמו של נאדר, צריכה לקבל קדימות על פני עסקה ב'. זה היה מבוסס על כמה גורמים. ראשית, אי רישום הערת אזהרה על ידי נאדר לאחר עסקה א' נמצא סביר בנסיבות העניין, ולא תוצאה של חוסר תום לב. שנית, נמצא כי סעיד פעל בחוסר תום לב בעסקה ב', שכן ניתן לייחס לו את ידיעתו של עורך דינם המשותף, עו"ד שאקיב, על עסקה א'. השופטת דחתה גם את טענות הנתבעים כי תביעתו של התובע חוסה תחת התיישנות או שיהוי, וקבעה כי התנהגותו של ניידר לא הצביעה על נטישת תביעתו וכי לא נגרם נזק ראייתי כתוצאה מהשיהוי. בנוסף, ביטל בית המשפט את עסקה ג', שזויפה, והורה על ביטול הרישום הנלווה אליה. השופט פסק גם את הוצאות המשפט, ופסק לתובע סכום מופחת של 15,000 שקל שישולם ביחד ולחוד על ידי הנתבעים.