ת"א 55553-11-17

תקציר

פסק דין זה נובע משלוש תביעות אזרחיות הנוגעות לירושתו של יצחק למברג ז"ל. המחלוקות נסובות סביב מספר נכסים הממוקמים בשכונת הרצליה, חדרה ונווה צדק בתל אביב. התובעים בתיקים אלה הם יורשיו של יצחק למברג: מאשה ואילן למברג, נכדיו של יצחק באמצעות אביהם הרמן למברג; ואילנה דורי מנדלוביץ ודליה רובינשטיין, בנותיו של ראובן למברג ויורשות עיזבון אביהן. התביעות, שהוגשו בין השנים 2017 ל-2020, מתמקדות בנכסי העיזבון ובשאלה האם חלקם הוצאו שלא כדין. פסק הדין דוחה את שלוש התביעות בעיקר בשל התיישנות. בית המשפט מצא כי תביעותיו של אילן למברג בנוגע לנכסים בחדרה ובהרצליה, שהוגשו בהתאמה 61 ו-56 שנים לאחר העסקאות השנויות במחלוקת, ותביעתה של מאשה למברג על הנכס בהרצליה, שהוגשה 56 שנים לאחר העסקה, חייבות כולן בהתיישנות. בית המשפט קבע כי התובעים, ובמיוחד אילן ומשה, היו מודעים לנכסים הרבה יותר מוקדם ממה שטענו, וזנחו את זכויותיהם בכך שלא פעלו לפיהם במשך עשרות שנים. בנוסף, בית המשפט דחה את תביעתן של אילנה ודליה בנוגע לנכס נווה צדק, וקבע כי הוא שייך לעיזבונו של הרמן למברג ולא של יצחק, וכי תביעתן, שהוגשה 57 שנים לאחר מותם של הרמן ויצחק, אינה מוצדקת. בפסק הדין מוזכרים גם קשיי התיקים בשל חלוף הזמן, חוסר מעורבותם של אנשי מפתח באירועים וההסתמכות על עדויות שמיעה. בסך הכל, בית המשפט דחה את כל התביעות ופסק נגד כל צו להוצאות.