ערר 386/16

תקציר

פסק הדין מתייחס לערר על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה, שסירבה לתת היתר בנייה לפי תמ"א 38. תוכנית זו נועדה לעודד התחדשות עירונית ומאפשרת תמריצים לבנייה, כגון זכויות בנייה נוספות. בפסק הדין של ועדת הערר מודגש שוב כי כאשר בוחנים את השפעתו של פרויקט בנייה על אופי הסביבה הקרובה, נקודת הייחוס צריכה להיות זכויות הבנייה המוענקות בתכניות הרלוונטיות, ולא המצב הקיים. במקרה זה, הדגישה הוועדה כי פעמים רבות המצב הקיים אינו מייצג את מלוא פוטנציאל הבנייה כפי שהוגדר בתוכניות. המגרש של המבקש נופל תחת תכנית יא/130/ב', המאפשרת בנייה רוויה של עד שלוש קומות על כלונסאות וחדרי יציאה לגג, בצפיפות של 6 יח"ד לדונם. יש לציין כי התוכנית מאפשרת גובה של כ-5 קומות ללא אישורים נוספים. ועדת הערר מצאה כי הבנייה המבוקשת, המבקשת להוסיף קומה אחת על כלונסאות וחדר יציאה אחד, בגובה כולל של כ-6 קומות, אינה משנה את אופי הסביבה. כמו כן, הוועדה ציינה כי המגבלות המיועדות של הרשות המקומית על תחולת התמריצים של תמ"א 38 לרחוב אפרים לא באו לידי ביטוי פורמלי ולכן לא ניתן לשקול אותן. באשר לזכאות המבקשים לתמריצים לתמ"א 38, הבהירה הוועדה כי תוספות בנייה לפני שנת 2005 אינן פוסלות אותו מהוראות התכנית. הוועדה התייחסה גם לנושא חיזוק רעידות אדמה ואישרה כי המבנה אינו מחוזק מפני רעידות אדמה. בכך חלו הוראות התב"ע, לרבות התמריץ לתוספת זכויות בנייה. לגופה של הבקשה מצאה הוועדה כי היא סבירה ומאוזנת. הצפיפות המבוקשת של 14 יחידות דיור לדונם נחשבה ראויה ותואמת את הסביבה התכנונית, שאפשרה בנייה רוויה. הוועדה הדגישה כי הבניינים הנמוכים הקיימים באזור אינם משקפים את המצב הסטטוטורי וכי הצורך הציבורי בתוספת יחידות דיור והגדלת הצפיפות בערים נמצא בעדיפות גבוהה יותר משמירה על המצב הקיים. לסיכום, קיבלה ועדת הערר את הערר, ביטלה את החלטת הוועדה המקומית ואישרה את הבקשה להיתר בנייה, כאשר השטחים יחושבו על פי מידות הוועדה המקומית. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל החברים הנוכחים.