עמ"ת 27495-06-12

תקציר

הכרעת הדין מתייחסת לערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים לשחרר ממעצר שני משיבים, עומר ואלמוג, בעקבות אירוע אלימות והפרת סדר. הערעור מבקש להפוך את החלטת הערכאה הנמוכה יותר ולהאריך את מעצרם של המשיבים. ערכאת הערעור מסכימה להאריך את מעצרו של עומר אך לא את אלמוג. עברו הפלילי של עומר, הכולל עבירות אלימות ורכוש, והתנהגותו הנוכחית מצביעים על יכולת מוגבלת לשלוט בכעסו ולהוות סכנה לציבור. בית המשפט מוצא כי החלופה שנבחרה, הכוללת את שחרורו של עומר לישיבה, אינה מספקת, במיוחד משום שהיא אינה נותנת מענה לבעיית האלכוהול שלו. היעדר מפקחים מתאימים וקרבתה של הישיבה למקום האירוע מצדיקים עוד יותר את מעצרו של עומר. במקרה של אלמוג, בעוד שלבית המשפט יש ספקות לגבי התאמתה של החלופה, חלקו המופחת באירוע, עברו הפלילי החמור פחות והערכת הסיכון המתונה משכנעים את בית המשפט לקיים את החלטת הערכאה הנמוכה יותר לשחררו להסדר החלופי. ערכאת הערעור מציינת כי עורכי הדין של המשיבים אינם חולקים על הצורך במעצר לקוחותיהם, ומדגישה כי היה על בית משפט קמא לעכב את ביצוע החלטתו בהתחשב בנסיבות. פסק הדין מסתיים בקבלת הערעור בעניינו של עומר, בהוראת מעצרו ובדחיית הערעור על אלמוג.