ע"פ 4442/19

תקציר

ערכאת הערעור, לאחר שדנה בתיק, החליטה לקבל את הערעור בשל העונשים שלא שיקפו כראוי את חומרת מעשיהם של המשיבים. המשיבים הורשעו בשוד בנסיבות מחמירות ובתקיפת שוטר, עבירות הנחשבות חמורות שכן הן מאיימות על שלום הציבור ומכוונות נגד עובדי לילה פגיעים. גזרי הדין הראשוניים של 20 ו-28 חודשים נמצאו כחריגים באופן משמעותי מהתקדים במקרים דומים, שבהם הוטלו עונשים חמורים בהרבה. בית המשפט ניתח תקדימים שונים והדגיש את חוסר העקביות של גזרי דין אלה עם מדיניות ענישה מבוססת, בהתחשב בשימוש בנשק ובפציעות שנגרמו לו. בנוסף, דחה בית המשפט את תחולתה של הגנת הצורך, שכן המשיבים לא עמדו בפני איומים מיידיים הדורשים את מעשיהם הפליליים, והשתתפותם הייתה יותר מרצון מאשר בכפייה. בהתחשב בחומרת העבירות ובפערים בגזר הדין, הציע בית המשפט להחמיר את עונשי המאסר ב-10 חודשים כל אחד, כך ש-30 חודשי מאסר לשווץ ו-38 חודשים לבוכניק, תוך שמירה על מרכיבים אחרים בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה הכירה בצעירותם של המשיבים ובהודאתם באשמה, אך נתנה עדיפות לחומרת פשעיהם ונורמות הענישה שלהם.