ע"ז 51856-12-18

תקציר

פסק הדין סובב סביב שתי סוגיות מרכזיות: ביטול מכתבי הסתלקות של המבקשים מעיזבון אחותם המנוחה ותיקון או ביטול צו הירושה. השופט קובע תחילה כי יש לבקש את ביטול ההסתלקות באמצעות תביעה נפרדת, אך בכל זאת עובר לבחון את הבקשה. המבקשות, שתי אחיות, טענו כי חתימותיהן על תצהירי ההסתלקות הושגו במרמה, במרמה או שלא ביודעין. עם זאת, השופט מוצא את טענותיהם כבלתי נתמכות בראיות, בשים לב לנטל ההוכחה הכבד עליהם ולאופי הסותר של טענותיהם. בתוך כך, עורך הדין שהגיש את התצהירים באופן נוטריוני, עו"ד ישראל פז, העיד באופן מהימן כי הסביר את תוכן המסמכים למבקשים, שהבינו וחתמו ברצון. יתר על כן, השופט מדגיש את מערכת היחסים הטובה שחלקו המבקשים עם אחיהם מ', הנהנה העיקרי מהסתלקותם, ומצביע על כך שלא סביר שהם חתמו תחת לחץ. עוד מציינת השופטת כי חוסר הבירור של המבקשים ובני משפחתם בנוגע לעיזבון במשך למעלה מעשור תומך בטענה כי היו מודעים לצו הירושה ולהסתלקות. משכך, הבקשות לביטול מכתבי ההסתלקות נדחות בשל הימנעותם של המבקשים מלהביא ראיות משכנעות. הסוגיה השנייה נוגעת לאי גילוי כל היורשים על פי דין המנוח, אשר השופט רואה בו פגם מהותי. מתברר כי למנוח היו אחים נוספים שמ', מבקש צו הירושה, לא הצהיר עליהם. השופט קובע כי מחדל זה, היורד לשורשו של עניין, מחייב לתקן את צו הירושה כך שיכלול את כל היורשים החוקיים. זאת למרות חוסר העניין של המבקשים בתיקון, שכן הם נסוגו בעבר מהעיזבון. השופט מורה על צירופו של היועץ המשפטי לממשלה כצד ומחייב הגשת מסמכים המפרטים את אחיו של המנוח. בנוסף, חויבו המבקשים לשלם למשיב, בנו של מ', 5,000 ₪ כל אחד הוצאות ושכר טרחת עורך דין. צו הירושה תוקן כך שיכלול את כל היורשים החוקיים, ומשרד היועץ המשפטי לממשלה מעורב כדי להבטיח את הכללתם. ההחלטה תועבר לצדדים ולמשרד היועץ המשפטי לממשלה, והתיקים ייסגרו.