ה"פ 108/05

תקציר

המבקשת, פתחיה כחיל, ביקשה פסק דין הצהרתי לפיו היא בעלת מחצית הזכויות בדירה שחלקה עם בעלה המנוח, עומר כחיל, וכי משכון על הדירה הרשומה לטובת המשיב בנק לאומי ישראל אינו חל על זכויותיה. הבנק טען כי פתיחא חתם על כתב ויתור, ושני הצדדים הסכימו כי מומחה מטעם בית המשפט יבדוק את אמיתות החתימה על כתב הוויתור. בחוות הדעת של המומחית נקבע כי החתימה אכן הייתה של פתחיה, מה שאילץ אותה להודות בחתימתה אך לטעון כי לא הבינה על מה היא חותמת. בית המשפט מצא טענה זו בלתי ראויה, שכן היא היוותה שינוי משמעותי מטענת הזיוף הראשונית שלה ללא כל בסיס עובדתי או ראייתי. בנוסף, טענה המבקשת כי הוויתור על סעיף ההגנות הסטטוטוריות במסמך אינו תקף, שכן הוא לא ציין במפורש את זכותה לדיור זמני ואת ההשלכות של ויתור עליה. הבנק לא הפריך זאת, ובית המשפט הסכים לכך, בקובעו כי מימוש השעבוד על הדירה יהיה כפוף להגנת סעיף 38 לחוק ההוצאה לפועל, הקובע הסדרי דיור חלופיים לחייבים. השופט הוציא צו הצהרתי הקובע את זכויותיה של פתיחא בדירה ואת בטלותו של סעיף הוויתור על ההגנות, ובהתחשב בנסיבות החליט שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.