עפ"ג 8944-05-10

תקציר

נהג אוטובוס תלמידים, המערער, הורשע בגרימת מותו של ילד בן שבע ברשלנות ואי תחזוקת רכבו במצב תקין. נגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, קנס של 3,000 שקל, 12 שנות פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה ותשעה חודשי מאסר על תנאי. המערער ערער תחילה הן על ההרשעה והן על גזר הדין, אך מאוחר יותר חזר בו מהראשון, וביקש רק להפחית את האחרון. בית המשפט מצא כי המערער כשל בחובת הזהירות שלו כלפי הילדים עליהם היה אחראי, והצדיק את קביעת הרשלנות הגבוהה ואת העונש. רשלנותו של המערער נבעה מכך שלא דאג לשלומם של הילדים לאחר שירדו מהסיפון, בהנחה שהם נמצאים עם ילד גדול יותר מבלי לאשר זאת. בית המשפט הדגיש את הצורך בענישה מחמירה במקרים כאלה כדי להילחם בקטל בכבישים, במיוחד כשמדובר בילדים. נסיבותיו של המערער והטראומה שנגרמה לו נלקחו בחשבון אך לא גברו על זכויות הנפגע ועל ההשפעה המרתיעה של גזר הדין. בית המשפט הגיע למסקנה כי העונש מנומק היטב ומידתי ודחה את הערעור על כנו.