ת"א 1690/05

תקציר

התובע, מנור, טען כי הגה רעיון לתוכנית על אירועים היסטוריים וניסה לעניין את רשת בה. לאחר שנדחה, פנה לרשות השידור (נאשמת 4) וחתם עימם על הסכם. גאון (נאשם מס' 1), שהיה בעל קשרים עם רשות השידור, נשכר להנחות את התוכנית. לאחר סכסוך עם המפיק השותף סמריק, ניסה מנור לפטר אותו, אך מאוחר יותר חזר בו. עם זאת, גאון ביטל שלא כדין את ההסכם שלו עם מנור, מה שהביא את רשות השידור לממש את זכותה לבטל את ההסכם עם מנור. בית המשפט פסק לטובתו של מנור, שכן ביטולו של גאון היווה הפרת חוזה יסודית. כמו כן, בית המשפט קבע כי לרשות השידור הזכות לסיים את ההסכם עם מנור, והיא פעלה בהתאם לתנאיו על ידי מתן הודעת ביטול בכתב. מנור קיבל פיצויים בסך 980,067 שקל מגאון ו-315,730 שקל מסמריק בגין רווחים שלא שולמו. התביעה שכנגד שהגישו גאון, סמריק ושתי חברות קשורות, בטענה כי מנור הפר את התחייבויותיו והשמיץ אותן, התקבלה בחלקה, ומנור וחברתו חויבו לשלם את יתרת הסכומים. תביעתו של מנור לפגיעה במוניטין נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא ראיות למעשים פסולים מצד רשות השידור או לפגיעה בשמו הטוב. כל צד חויב לשאת בשכר טרחתו, למעט מנור, אשר חויב לשלם 50,000 ₪ + מע"מ לנאשמים 2-4 ו-50,000 ₪ + מע"מ לנאשם 5.