ת"א 10320/02

תקציר

התובעת הגישה תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בגין נזקי גוף שנגרמו לה כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בעת שהייתה בדרכה לעבודה. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כ"תאונת עבודה". התובע סבל מפגיעה מסוג צליפת שוט ונקבעה לו נכות לצמיתות בשיעור של 7.5%, לצד נכות זמנית לתקופה של שבעה שבועות. המומחה האורתופדי ציין כי התובעת עשויה להזדקק בעתיד לפיזיותרפיה ותרופות מזדמנות לכאבי הגב שלה. השופטת קבעה כי ליקוי השמיעה של התובע לא נגרם כתוצאה מהתאונה, ולכן נקבעה דרגת הנכות הצמיתה על 7.5%. בהתחשב בנכות הזמנית ובגילו של התובע, פסק השופט לתובע פיצוי גלובלי של 14,000 ₪ בגין כאב וסבל, שהתקרב לפיצוי בגין נכות קבועה בשיעור של 10%. השופט בחן ביטוב לב את הנכות התפקודית שנגרמה כתוצאה מהתאונה וקבע כי היא נמוכה. הערכת המומחה לדרגת נכות לצמיתות בשיעור של 7.5% נמצאה חמורה פחות מהרמה הקלה הקבועה בתקנות הביטוח הלאומי, דבר המצביע על פגיעה מזערית ביכולתו של התובע לתפקד. ראיות וידאו הראו כי לתובע היו תנועות צוואר בלתי מוגבלות, מה שאישר את עדות המומחה כי ההגבלות של התובע היו פעולות ספציפיות מינוריות והגבילו. עוד ציינה השופטת כי התובעת חזרה לעבוד ושכר שכרה עלה מדי שנה משנת 2004. השופטת חישבה את הפסדי השכר בעבר ופסקה לתובעת 12,388 ₪ בגין הירידה בשכרה בשנת התאונה לעומת השנה הקודמת. בגין הפסדי שכר עתידיים פסקה השופטת פיצוי גלובלי בסך 35,000 ₪, שכן התובעת לא סיפקה ראיות לירידה בכושר ההשתכרות. השופטת לא פסקה כל פיצוי בגין אובדן זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות, שכן התובע לא סבל מהפחתה כלשהי בשכר או בשכר. באשר לסיוע בעבר ובעתיד, קבעה השופטת כי התובעת אינה זקוקה לסיוע, שכן היא חזרה לפעילות סדירה ונכותה הייתה מינימלית. מאחר והתאונה הוכרה כתאונת עבודה, הוצאותיו הרפואיות של התובע בעבר כוסו על ידי תקנות המל"ל. לגבי הוצאות רפואיות עתידיות, ציינה השופטת כי התובעת תוכל לקבל טיפול דרך קופת החולים שלה. סיכומו של דבר, חויבה הנתבעת (ככל הנראה חברת ביטוח או המל"ל) לשלם לתובע: - הפיצויים המפורטים בפסק הדין, כוללים 14,000 ₪ בגין כאב וסבל ו-47,388 ₪ בגין הפסדי שכר בעבר ובעתיד. - אגרות בית משפט, שכר מומחה, שכר עדים והוצאות צילום מסמכים. - שכר טרחת עורך דין, המחושב בשיעור של 13% מסך הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים, והמזכירות הופנתה לשלוח העתקים מפסק הדין לבאי כוח הצדדים.