ת"פ 70032-02-20

תקציר

## ניתוח משפטי: גזר דין בעניין קלן הנדסה בע"מ ואחרים **מבוא:** גזר דין זה עוסק בהרשעתם של הנאשמים 2 ו-3 (להלן: "הנאשמים"), אנטולי טומצ'ינסקי ודמיטרי קוזלוב, בעבירה של הפרת חובת פיקוח של נושא משרה, במסגרת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"). ההרשעה נובעת מפעילותה של חברה בשם "קלן הנדסה בע"מ" (להלן: "החברה"), אשר סיפקה כוח אדם מבלי שהיה בידה רישיון כנדרש בחוק. גזר הדין מתמקד בקביעת מתחם הענישה והעונש ההולם לנאשמים, לנוכח הסדר טיעון שלא כלל רכיבי ענישה. **עובדות והליכים:** 1. **רקע עובדתי:** החברה פעלה בין החודשים מאי 2017 לספטמבר 2017 במתן שירותי כוח אדם ללא רישיון מתאים, תוך העסקת 12 עובדים בשלוש מזמינות. הנאשם 2, אנטולי טומצ'ינסקי, היה בעלים רשום ומנהל פעיל בחברה עד לספטמבר 2017. הנאשם 3, דמיטרי קוזלוב, היה בעלים רשום ומנהל פעיל בחברה החל מספטמבר 2017. 2. **העבירה המיוחסת:** הנאשמים הואשמו בכך שלא פיקחו ולא עשו כל שניתן למניעת ביצוע העבירות על ידי החברה, בכך שעברו על הוראות סעיפים 2(א), 10א, 20 ו-21 לחוק. 3. **הסדר טיעון:** בטרם הגיעו לדיון, הגיעו המאשימה והנאשמים להסדר טיעון, לפיו הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם, מבלי שהוסכם על רכיבי ענישה. 4. **הרשעת הנאשמים:** בהתאם להסדר הטיעון, הנאשמים הורשעו בעבירת הפרת חובת פיקוח. 5. **הליכים נגד החברה:** ההליכים נגד החברה עצמה הותלו, מכיוון שלא ניתן היה לאתר את הגורמים הרשומים כבעלי החברה ודירקטוריון שלה. **עקרונות משפטיים וחידושים:** 1. **הגנה על עובדי כוח אדם:** עיקר הערך החברתי שנפגע, כפי שמודגש על ידי המאשימה, הוא שמירה על זכויותיהם הקוגנטיות של עובדי כוח האדם ומניעת ניצולם לרעה. החוק דורש רישיון מיוחד עבור קבלני כוח אדם, על מנת להבטיח שהם עומדים בתנאים מסוימים, כגון ניסיון מוכח, ערבות בנקאית והיעדר רישומים. זאת, כדי למנוע מצב בו מעסיק אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו כלפי העובדים. 2. **חשיבות הפיקוח:** החוק שם דגש על חובת הפיקוח של נושאי משרה בחברות המספקות כוח אדם. אי פיקוח זה מהווה עבירה בפני עצמה, המבטאת אחריות אישית של המנהלים למניעת הפרות החוק. 3. **חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996 (החוק):** * **סעיף 2(א):** קובע כי חל איסור לעסוק במתן שירותי כוח אדם ללא רישיון. * **סעיף 10א:** מחייב קבלן כוח אדם לשלם לעובדיו שכר ותנאים סוציאליים נאותים. * **סעיף 20:** מטיל אחריות על קבלן כוח האדם לעמוד בתנאים שנקבעו בחוק. * **סעיף 21:** מפרט את העונשים בגין עבירות על הוראות החוק, לרבות קנס מנהלי. * **סעיף 94א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:** מאפשר למדינה להורות על תליית הליכים פליליים במקרים מסוימים, כפי שנעשה בעניין החברה. 4. **תיקון 12 לחוק (יולי 2019) והתייחסותו לעגורנאים:** התיקון לחוק, אשר נכנס לתוקף לאחר התקופה הרלוונטית לכתב האישום, מדגיש את הצורך ברישיון מיוחד עבור מי שעוסק במתן שירותי כוח אדם של עובדים המפעילים עגורנים. המטרות המפורשות של תיקון זה הן הגברת הבטיחות באתרי בנייה, מניעת קריסות של עגורנים וצמצום אובדן חיים. התיקון נועד להבטיח שקבלני כוח האדם בתחום זה ישקיעו מאמצים בבטיחות, ידריכו את עובדיהם כנדרש, ויאפשרו אכיפה יעילה. 5. **הרתעה כלכלית:** בתיקון 12 לחוק, כמו גם בפסיקה שקדמה לו, הודגש הצורך ביצירת הרתעה כלכלית משמעותית באמצעות הטלת קנסות גבוהים. המטרה היא להפוך את העבריינות בתחום זה לבלתי משתלמת. 6. **אחריות אישית של נושאי משרה:** סעיף 21 לחוק (כפי שהוזכר בהקשר של העבירה המיוחסת לנאשמים) וחובת הפיקוח המוטלת עליהם, מדגישים את האחריות האישית של נושאי משרה בחברות. הם נדרשים לנקוט בכל האמצעים הסבירים למניעת ביצוע עבירות על ידי החברה. 7. **קביעת מתחם ענישה:** * **עבירה אחת:** נפסק בפסיקה (כמו ב-ע"פ (ארצי) 48166-10-22 קלינינג סולושיין בע"מ ואח' נ' מ"י) כי עיסוק כקבלן כוח אדם ללא רישיון מהווה עבירה אחת, כאשר מספר העובדים והמזמינים משפיעים על הערכת חומרת העבירה וקביעת מתחם הענישה, ולא על מספר העבירות. * **אחוז מהקנס המירבי:** בפסיקה נקבע כי מתחם הענישה הנוהג בגין עבירת אי-פיקוח ביחס לעבירות לפי החוק נע בדרך כלל בין 20% ל-60% מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק (כפי שצוין על ידי הנאשמים וקובל גם בית המשפט בפסקה 30). הקנס המקסימלי לעבירה זו עומד על 29,200 ₪. **התייחסות בית המשפט לטיעוני העונש:** 1. **מתחם הענישה:** בית המשפט אימץ את קביעת מתחם הענישה הנע בין 20% ל-60% מהקנס המירבי. 2. **נסיבות אישיות:** בית המשפט הכיר בנסיבות האישיות של הנאשמים, לרבות מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם 2 (אנטולי), הליכי חדלות הפירעון שלו, הצורך בטיפול באמו ובנו, וכן מצבו הבריאותי של הנאשם 3 (דמיטרי). 3. **התקופה הקצרה של הניהול:** בית המשפט שם דגש על כך שהנאשמים כיהנו כמנהלים בתקופות קצרות יחסית לתקופה הרלוונטית לכתב האישום. 4. **התיישנות עבירה (כמעט):** אף שהעבירה בוצעה בספטמבר 2017, כתב האישום הוגש כמעט 3 שנים לאחר מכן, עובדה שיכולה להשפיע על קביעת חומרת העונש. 5. **שיתוף פעולה והודיה:** בית המשפט התחשב בשיתוף הפעולה של הנאשמים ובהודאתם, שחסכו הליכים משפטיים. 6. **עונש זהה לנאשמים:** באופן מעט מפתיע, בית המשפט קבע עונש זהה לשני הנאשמים, למרות שהנאשם 2 היה פעיל בתקופה ארוכה יותר. ההנמקה לכך היא שהנאשם 3, למרות כהונתו הקצרה, סובל ממצב בריאותי חמור יותר, וכי "אין לדרוש מאדם בריא וחסון לשאת את אותו משקל כמו אדם חולה וחלש". 7. **החריגה לקולא:** נוכח כלל הנסיבות, בית המשפט חרג לקולא ממתחם הענישה, וקבע את עונשם של שני הנאשמים על הרף התחתון של המתחם – 20% מהקנס המירבי, בסך 5,840 ₪. 8. **חלוקת תשלומים:** לאור מצבם הכלכלי והבריאותי, נקבעו תנאי תשלום נוחים, 60 תשלומים לנאשם 2 ו-12 תשלומים לנאשם 3. 9. **התחייבות לאי-עבירה:** הנאשמים התחייבו, במסגרת הדיון, שלא לעבור את העבירה בה הורשעו למשך 3 שנים. **חידושים ודגשים מהפסיקה:** * **איזון בין הצורך בהרתעה לבין נסיבות אישיות:** גזר דין זה מדגים את המורכבות של איזון בין הצורך בהרתעה כלכלית וציבורית בעבירות של אי-קבלת רישיון, לבין התחשבות בנסיבות אישיות קשות של הנאשמים. * **אחריות אישית לעומת אחריות תאגידית:** אף שההליכים נגד החברה הותלו, גזר הדין מדגיש את האחריות האישית של נושאי משרה, גם כאשר העבירה מבוצעת על ידי התאגיד. * **גמישות בקביעת גובה הקנס:** קביעת גובה הקנס כ-20% מהמקסימום, תוך התחשבות במגוון רחב של נסיבות מקלות, מראה על גמישות משמעותית של בית המשפט בקביעת העונש. * **התחשבות במצב בריאותי כגורם משמעותי:** ההתחשבות במצבו הבריאותי של הנאשם 3, עד כדי קביעת עונש זהה לנאשם 2 למרות הבדלים בתקופת הניהול, מדגישה את המשקל שבית המשפט מייחס למצבו הבריאותי של נאשם בקביעת גובה העונש. **סיכום:** גזר דין זה ממחיש את מורכבות ההליך הפלילי בתחום העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ואת החשיבות של שמירה על זכויות העובדים. במקרה זה, בית המשפט מצא לנכון להקל בעונשם של הנאשמים, לנוכח מגוון נסיבות מקלות, הן אישיות והן הקשורות לאופי ביצוע העבירה. ההתחשבות בנסיבות אישיות, תשלומים נוחים, והקביעה שהפעילות היוותה עבירה אחת, מבטאים גישה מאוזנת מצד בית המשפט.