הפ"ב 56843-07-17

תקציר

בפסק דין זה, בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטת דיאנה סלע) נדרש להכריע בסוגיית גובה ההוצאות שיפסקו לתובעים (המבקשים) בתיק שעניינו בקשה להעברת בורר מתפקידו. **רקע:** הצדדים היו שותפים בפרויקטים בתחום הנדל"ן, אך בעקבות חילוקי דעות, הסכימו לפנות לבוררות בפני עורך דין מוסכם, בהתאם להסכם השותפות. המבקשים עתרו להעברת הבורר מתפקידו בטענה לקיומה של היכרות מוקדמת בינו לבין המשיבים, שלא הייתה ידועה להם בתחילה. הליכי הבוררות עוכבו על ידי בית המשפט, בכפוף להפקדת ערבון. במהלך ההליך בבית המשפט, הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין. במסגרת הפשרה, נמחקה הבקשה להעברת הבורר, הליך הבוררות ימשיך, ותתווסף הסכמה המאפשרת ערעור ברשות על פסק הבוררות. סוגיית ההוצאות נותרה לדיון בפני בית המשפט. **טיעוני הצדדים בנוגע להוצאות:** * **המשיבים** טענו כי הבקשה להעברת הבורר הייתה חריגה, לא מבוססת, ונגרמה בחוסר תום לב, במטרה למנוע מהבורר לעשות את מלאכתו. הם דרשו הוצאות מלאות, המשקפות את שכר הטרחה הריאלי ששולם בפועל (36,400 ₪), או לחילופין, מימוש מלוא הערבון שהופקד (30,000 ₪). * **המבקשים** ביקשו מבית המשפט להטיל הוצאות על המשיבים, לבטל את ההוצאות שנפסקו לחובתם בדיון קודם (2,500 ₪), ולהשיב את הערבון. הם טענו כי אילו ההליך לא היה מסתיים בפשרה, היו מוכיחים את תביעתם. **ניתוח בית המשפט וההכרעה:** בית המשפט סקר את ההלכה הנוגעת לפסיקת הוצאות, תוך התייחסות להחלטות מנחות בעניין "תנובה" וכן להחלטות הנוגעות לפסיקת הוצאות בהליכי פשרה. **עקרונות משפטיים רלוונטיים:** 1. **פסיקת הוצאות ריאליות:** כנקודת מוצא, יש לפסוק לבעל הדין שזכה הוצאות ריאליות, אך על בית המשפט לבחון את סבירותן, מידתיותן והכרחיותן של ההוצאות. 2. **נטל ההוכחה:** הטוען להוצאות צריך להוכיח את שיעורן בפועל (באמצעות הסכם שכר טרחה, פירוט עבודה, הוכחות תשלום). לאחר מכן, עובר הנטל לצד שכנגד להראות מדוע אין לפסוק את הסכום המבוקש. 3. **שיקולים נוספים בפסיקת הוצאות:** התנהגות הצדדים, דרך ניהול ההליך, הסעד המבוקש, מורכבות התיק, זמן שהושקע, חשיבות העניין לבעלי הדין. 4. **הוצאות בהליכי פשרה:** הסכם פשרה אינו מייתר פסיקת הוצאות. בעת פסיקת הוצאות בהליך שסיים בפשרה, יש לשקול את שלב ההגעה לפשרה, את התנהלות הצדדים, את החיסכון בזמן שיפוטי, ואת סיכויי התביעה אילו הייתה מתבררת. יש לתת ביטוי להוצאות ריאליות, אך גם לבחון את סבירותן והצורך בהן. 5. **סעיף 29ב לחוק הבוררות:** ההסכמה להוספת אפשרות ערעור ברשות על פסק בוררות מהווה חידוש בהליך, בכך שהיא מאפשרת ביקורת שיפוטית מוגבלת על פסק הבורר, בניגוד לעיקרון הסופיות המסורתי של פסק בוררות. **החלטת בית המשפט:** * בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי מדובר בהליך סרק, מאחר שההליך הסתיים בפשרה מבלי שנקבעו ממצאים. * עם זאת, בית המשפט קיבל את בקשת המשיבים לחלק מהוצאותיהם ושכר טרחתם, תוך דחיית טענת המבקשים לפטור מתשלום. * נקבע כי אין לחייב את המבקשים במלוא שכר הטרחה שנתבע על ידי המשיבים, בשל היעדר ראיות לתשלום בפועל, ובשל המדיניות הנוהגת בפסיקת הוצאות בהליכי פשרה. * טענת המשיבים בדבר נזקים ממשיים מעיכוב הליכי הבוררות נדחתה, שכן לא הוכח נזק ממשי מעבר להוצאות שנגרמו. * ההוצאות בסך 2,500 ₪ שנפסקו לחובת המבקשים בדיון קודם לא בוטלו. * **לסיכום, נקבע כי המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסך 11,700 ₪ כולל מע"מ.** סכום זה משקף איזון בין ההוצאות שנגרמו למשיבים, התנהלות הצדדים, וכן את העובדה שההליך הסתיים בפשרה שאפשרה את המשך הליך הבוררות. **חידושים משפטיים:** * ההסכמה להוספת אפשרות ערעור ברשות על פסק בוררות, במסגרת הפשרה, מהווה נכונות של הצדדים להיחשף לביקורת שיפוטית מוגבלת, בניגוד לעיקרון הסופיות של פסק בוררות. * פסק הדין מדגים את אופן יישום עקרונות פסיקת הוצאות משפט, הן בהליך שהסתיים בפשרה, והן בהליך שעסק בבקשה להעברת בורר, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות, התנהלות הצדדים, והוצאות ריאליות אל מול סבירותן.