ת"א 72903-10-18

תקציר

התובע, שנפגע בתאונת דרכים בשנת 2017, תבע את הנתבעים לפיצויים. לא הייתה מחלוקת כי הנתבעים אחראים לנזקי התובע, אך הצדדים היו חלוקים באשר להיקף הנזק שנגרם לתובע. בית המשפט מינה מומחה אורתופדי אשר העריך את נכותו הצמיתה של התובע עקב הפגיעה ב-10%. הנתבעים טענו כי למומחה לא הייתה גישה לכל התיקים הרפואיים של התובע ולכן חוות דעתו פגומה, אך בית המשפט מצא כי חוות דעתו של המומחה תקפה. בית המשפט פסק לתובעת פיצויים לא ממוניים בסך 19,119 ₪, כפי שהכתיבו התקנות, בהתאם לגילה ולדרגת נכותה. בית המשפט התייחס גם לנכות תפקודית ולהפסדי שכר, ומצא כי לנכותה של התובעת משמעות תפקודית, המשפיעה על יכולתה לעבוד, אם כי לא במידה הנטענת על ידי התובעת. בית המשפט הסיק הפחתה של 6% בכושר ההשתכרות מהנכות הרפואית של התובעת וחישב את הפיצוי בהתאם. לתובע נפסקו 272,301 ₪ בגין הפחתת כושר ההשתכרות, לצד 34,038 ₪ בגין הפסדי פנסיה. כמו כן פסק בית המשפט לתובע 1,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונלוות, 5,000 ₪ עבור סיוע שנדרש לאחר התאונה, וסך נזקים בסך 331,457 ₪, כולל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.