ע"פ 125/50
פסק-דין עליון
תקציר
בעניין דוד יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, דן בית המשפט העליון בערעור על הרשעה ברצח לפי סעיף 214(ג) לפקודת סדר העונשין, 1936. המערער, יעקובוביץ', הורשע תחילה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בגרימת מותו של דניאל פקטורי ב-21 באוגוסט 1949, כדי להקל על אונסה של נעמי שטיין, ונידון למוות. בבואו לדון בערעור, דן בית המשפט בהיבטים שונים של החוק, ובפרט התמקד בדרישת mens rea (כוונה פלילית) ובצורך בראיות מאששות בתיקי עבירות מין. השופט אגרנט הדגיש כי כדי להוכיח רצח לפי סעיף 214(ג) יש להראות כי הנאשם צפה את התוצאה הקטלנית של מעשהו, גם אם הכוונה הספציפית להמית נעדרה. בית המשפט דן גם בשאלה האם העבירה דורשת ראיות נוספות כדי לאשש את עדותו של שטיין שזיהתה את יעקובוביץ' כאנס. בסופו של דבר הגיע בית המשפט למסקנה כי הדרישה הקיימת לאימות כזה בעבירות מין אינה חלה במקרה זה, שכן העבירה העיקרית אינה בעלת אופי מיני, אלא גרימת מוות שלא כדין ממניע נסתר. יתר על כן, בית המשפט מצא כי שלילת אליבי על ידי הנאשם יכולה להוסיף משקל לתיק נגדו, אך אינה יכולה לשמש ראיה מאמתת בלבד. בשל חוסר ודאות לגבי כוונתו של יעקובוביץ' להרוג במהלך העבירה, ביטל בית המשפט את ההרשעה ברצח לפי סעיף 214(ג) והחלף אותה בהרשעה בהריגה לפי סעיף 212, וכתוצאה מכך נגזר עליו עונש של חמש עשרה שנות מאסר. בית המשפט הכיר באופיו הנתעב של הפשע ואישר חיוב של יעקובוביץ' לשלם פיצויים למשפחת המנוח.
חקיקה מקושרת
ע"פ 125/50 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה, עליון (12.6.1952)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.