ע"א 6743/11

תקציר

הערעור מתייחס לחוזה למכירת מקרקעין בהרצליה בין המערערים למשיב מס' 1 בשנת 1974. במסגרת החוזה היה אמור המוכר לקבל פיצוי כספי וזכויות בבניין על המגרש. לאחר שהקונה לא הצליח לבנות את הבניין וכמה אזהרות, ביטל המוכר את החוזה בשנת 1980. לאחר מכן הגיש המוכר תביעה לסעד הצהרתי בשנת 1981, אשר נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ולאחר מכן על ידי בית המשפט העליון בשנת 1985. שנים לאחר מכן, בשנת 2009, הגישו יורשי המוכר (המערערים) תביעה חדשה בגין הפרת חוזה ופיצוי כספי. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה מחמת התיישנות. המערערים ערערו על החלטה זו. עם זאת, בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי התביעה התיישנה. נקבע כי תקופת ההתיישנות כוללת את המועד לערעור על פסק הדין הקודם, וטענות המערערים בדבר שלמות הודעת הביטול ו"הקפאת התכנון" במקרקעין אינן עולות בקנה אחד עם עמדותיהם הקודמות. זאת ועוד, הוראות הדין הנוגעות לזכויות במקרקעין לא חלו על הזכויות החוזיות העומדות על הפרק. מאחר שהתביעה התבססה על הפרת חוזה, היא הייתה כפופה לתקופת ההתיישנות הכללית ולכן נדחתה.