סע"ש 1183-11-21

תקציר

פסק הדין מקבל את טענת התובע כנגד הנתבע באופן חלקי. התובע, עובד זר, הועסק על ידי הנתבעת למעלה מתשע שנים. בית המשפט פסק לטובת התובעת במספר טענות. ראשית, הנתבע חויב לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ בגין אי מסירת הודעה מוקדמת על תנאי העסקתו בשפה המובנת לו, כמתחייב מחוק עובדים זרים. שנית, בית המשפט קבע כי הנתבע הכין שלא כדין את תלושי השכר של התובעת, והורה לה לשלם לו פיצוי בסך 20,000 ₪. שלישית, בית הדין הסכים עם התובע כי עבד שעות נוספות בגינן לא תוגמל, והורה לנתבעת לשלם לו 23,090 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.11.2018. בנוסף, פסק בית המשפט לתובע 2,500 ₪ כפיצוי בגין הלנת שכר. כמו כן תבעה התובעת הפרשות לפנסיה, אשר בית המשפט הורה לנתבעת לשלם בסך של 18,725 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מיום 15.11.2018. בית המשפט דחה את תביעת התובעת לפיצוי הלנה בגין רכיב הפיצוי. גם תביעותיו של התובע לדמי הבראה והחזר כספי עם סיום העסקתו נדחו, שכן בית המשפט מצא כי הנתבעת כבר שילמה לו את הקצבה. תביעת התובעת לפדיון חופשה התקבלה בחלקה; בית המשפט הורה לנתבעת לשלם 5,844 ₪, כולל הפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מיום 1.6.2021. כמו כן חויבה הנתבעת לשלם לתובע דמי חגים בסך 11,856 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית משפטית ממועד סיום ההעסקה. כמו כן, בית המשפט הורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 4,250 ₪ בגין הפרשות לקרן השתלמות, בהפרשי הצמדה וריבית משפטית החל מיום 1.6.2021. הנתבע חויב לשלם לתובע את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום, בצירוף הוצאותיו של התובע בסך 7,500 ₪, אשר יצטברו גם הפרשי הצמדה וריבית משפטית אם לא ישולמו במסגרת הזמן שנקבעה. לשני הצדדים ניתנה זכות ערעור על פסק הדין בתוך 30 יום מיום קבלתו.