ע"ו 14947-10-14

תקציר

עניינו של דיון בערעור על החלטת ועדת ערר לפי חוק הנכים (פיצויים ושיקום), אשר דחתה ערעור של מערער על החלטת קצין התגמולים. המערער, קצין משטרה, טען כי מחלת הסוכרת מסוג 2 נגרמה עקב שירותו, ובפרט יחסיו עם מפקדו ותנאי שירותו. הוועדה העדיפה את חוות דעתו הרפואית של המשיב, אשר שללה את קיומו של בית ספר לרפואה המכיר בלחץ נפשי כגורם לסוכרת, וקבעה כי נסיבותיו של המערער אינן כרוכות בגורם מעורר למחלה. המערער טען כי קיים קשר סיבתי בין שירותו לבין המחלה, ויש לקבל את חוות הדעת שהוגשו מטעמו. המשיב, לעומת זאת, טען כי יש לדחות את הערר שכן הוא חולק רק על ממצאיה העובדתיים של הוועדה. בית המשפט מצא כי שאלת קיומו של בית ספר לרפואה בנושא לא נענתה באופן מוחלט, וכי עניינו של המערער נופל בגדר החריג של ועדת רז, שהכירה בקשר סיבתי בין לחץ נפשי לסוכרת אם אירע אירוע דחק חמור בתוך שלושה חודשים מפרוץ המחלה. עוד קבע בית המשפט כי פינויו של המערער ממשרדו היווה אירוע חריג שכזה וקיבל את גרסתו לאירועים. לפיכך, הערעור התקבל, ובית המשפט קבע כי מחלת הסוכרת של המערער נבעה משירותו. המשיב חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪.