ת"צ 42635-06-21

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן את בקשת ההסתלקות של שוורצברג בנוגע לתביעה ייצוגית נגד טראוב בגין היעדר הנגשת אתר לאנשים עם מוגבלות. בית המשפט אישר את ההסתלקות, אך דחה כל שכר או שכר טרחה לשוורצברג ולבאי כוחו. על פי סעיף 16(א) לחוק התובענות הייצוגיות, על בית המשפט לאשר כל הסתלקות של תובענה ייצוגית כדי להבטיח שלא יתקבלו טובות הנאה עקיפות אלא אם כן הדבר מוצדק לגופו של עניין. בהתייחסו לתקדים שנקבע בפסק דין מרקית, חזר בית המשפט והדגיש כי פסיקת הטבות בעת משיכה היא חריגה ומותנית בפרטי המקרה ובהטבות מהותיות לחברי הקבוצה. בית המשפט קבע כי בקשתו של שוורצברג נעדרת שחר, שכן לא נמצאו ראיות לכך ששיפורי הנגישות על ידי טראוב היו תוצאה ישירה של התביעה. שוורצברג נמנע מלפנות קודם לטראוב בנושאי הנגישות כנדרש בחוק, ובכך ערער את עילת תביעתו. בנוסף, הדגיש בית המשפט את חשיבות ההבחנה בין עילות תביעה אישיות וציבוריות בתובענות ייצוגיות. לשוורצברג, הנעזר בכיסא גלגלים, לא היה חלק אישי בבעיות הנגישות של האתר, שהשפיעו בעיקר על משתמשים לקויי ראייה, מה שהחליש עוד יותר את טענתו. בעניין מינוי רכז נגישות, טראוב לא היה מחויב על פי חוק בשל היותו פחות מ-25 עובדים, אם כי טראוב הסכים מרצונו למנות אחד. בית המשפט הגיע למסקנה כי אין להשתמש בתובענה הייצוגית ככלי לתביעות קנטרניות פוטנציאליות שמטרתן להבטיח פשרה מהירה, ולא נפסקו הוצאות או שכר טרחה. תביעתו האישית של שוורצברג נדחתה, ומשיכת הבקשה להיתר הורתה על מחיקתה מהרישומים.