צ"ו 56049-07-21

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לבקשה לביזיון בית המשפט בגין הפרה לכאורה של פסק דין המורה על שיבוץ עובד בגן ילדים. המבקשת, שפוטרה מעבודתה, טענה כי הפיטורים קשורים להשתייכות של בעלה לתנועה חסידית אחרת. בית המשפט הוציא צו מניעה זמני האוסר על פיטוריה והורה על הצבתה בגן ילדים באשדוד. בעקבות פסק הדין שובצה המבקשת לעבוד בארבעה גני ילדים באשדוד, אך לטענתה השיבוצים נעשו כדי לסכל את פסק הדין שכן בגנים היו מעט משתתפים. עם זאת, בית המשפט מצא כי רשת גני הילדים המשיבה קיימה את פסק הדין. עוד נקבע כי המבקש לא הביא ראיות מספיקות לביזיון, שכן ההליך הינו בעל אופי פלילי ודורש רף הוכחה גבוה. היסודות העובדתיים והנפשיים הנדרשים לביזוי לא הוכחו לגבי רשת גני הילדים ועובדיה ששמם הוזכר כמשיבים. התייחסותו של המבקש למקרה אחר שנדון בפני בג"ץ, בו נמצא כי ההורים פעלו שלא כדין, נמצאה בלתי משכנעת בשל הבדלים משמעותיים בין המקרים. בסופו של דבר, הבקשה לביזיון בית המשפט נדחתה, והמבקש חויב לשאת בהוצאות ובשכר הטרחה של כל המשיבים.