ע"א 345/65

תקציר

המערערת, שהחזיקה בהסכם שכירות, ערכה הסדר עם המשכיר (המשיב 2) לפינוי הנכס תמורת דמי יציאה. עם זאת, התעוררה מחלוקת, שהובילה להתערבותו של המשיב הראשון. העניין סוכם בבית המשפט שיועבר לבורר, עו"ד הראל, במטרה לפתור את הסכסוך ולקבוע את חלוקת דמי היציאה. ההסכם נרשם בפרוטוקול בית המשפט, בו נקבע כי הסכסוך יועבר לבורר. עם זאת, הבוררות לא התקיימה שכן הצדדים חלקו על נוסח שטר הבוררות. השאלה העיקרית הייתה האם ההסכם המוקלט מהווה שטר בוררות תקף, שבית המשפט המחוזי אישר. בית המשפט העליון דחה את הערעור שהוגש לאחר מכן, וקבע כי די במסמך הבלתי חתום כשטר בוררות לפי פקודת הבוררות. הפקודה דורשת שההסכם יהיה בכתב, דבר שקוים באמצעות פרוטוקול בית המשפט. הסכמת הצדדים והסכמתם להעביר את הסכסוך לבוררות ניכרו. בנוסף, קבע בית המשפט כי מגבלת הזמן של ארבעה שבועות הנזכרת בשטר החלה במועד ההסכם ולא במועד פסק הדין, וכבר פגה. דחיית הערעור חייבה את המערערת לשלם למשיב הראשון הוצאות בסך 400 לירות.