בע"מ 8915/15

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על פסק דין קודם בנושא משמורת ילדים ותשלומי מזונות לאחר גירושין. פסק הדין המקורי קבע כי האב ישלם לאם 1,700 ₪ לחודש לכל ילד, בנוסף לדמי השכירות עבור הבית בו מתגוררים הילדים והאם. המערערת טענה כי החיוב לשלם 1,700 ₪ לילד עבור מזונות ילדים היא מופרזת, ויש לראות בה גם הוצאה לדיור. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי הסכום נבע מהשימוש שעשה האב בחלקה של האם בבית שבבעלותם המשותפת, ולא יועד למגורים בלבד. יתר על כן, בית המשפט קבע כי פסק הדין הקודם התחשב במידה מספקת ביכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, ולכן חובת האב בתשלום מזונות כפי שנקבעה הייתה מוצדקת. השופטת התייחסה גם לאופיו המורכב של שוויון ההורים, אך ציינה כי פרטי המקרה – לרבות ההטעיה בדבר הכנסות האב – אינם מצדיקים שינוי פסק הדין הקודם. פסק דין זה קובע תקדים המדגיש את חוסר היכולת לערער על פסק דין בעניין מזונות ברוב המקרים, תוך השארת מקום לאפשרות ערעור במקרים בהם נגרם עיוות דין חמור.