ת"פ 3693-08-08

תקציר

פסק הדין משרטט תיק של שוחד נגד רופא בכיר ומנהל מחלקת עיניים בבית חולים ממשלתי. בין השנים 1997-2007 קיבל הנתבע שלא כדין תשלומים ממטופלים בתמורה לביצוע ניתוחים בהם באופן אישי, למרות שהמטופלים לא היו אמורים לשלם ישירות לרופא בהיותו בית חולים ממשלתי. השחיתות נחשפה על ידי חוקרים מתוכנית טלוויזיה, מה שהוביל למעצרו ולמשפטו של הנאשם. כתב האישום מונה 12 אישומים של מתן שוחד לנאשם, מעורבים בהם מטופלים שונים וסכומי כסף. לחלק מהמטופלים נאמר כי תשלום לנתבעת יבטיח זמני המתנה קצרים יותר לניתוחים. הנאשם הודה בכל האישומים. עדי אופי רבים העידו מטעם הנאשם, ביניהם אנשי רפואה ומטופלים, ודיברו על תכונותיו החיוביות ועל מצוינות עבודתו. חלק מהמטופלים המוזכרים בכתב האישום העידו אף הם, הביעו שביעות רצון מהטיפול הרפואי של הנאשם וטענו כי לא הופעל עליהם לחץ לשלם לו. גם בני משפחתו ואחייניתו של הנאשם דיברו לטובתו ותיארו את ההשפעה השלילית של חשיפת הפרשה עליו ועל משפחתו. השופט הכיר בתרומתו המשמעותית של הנאשם לקהילה הרפואית ובתכונותיו החיוביות, אך הדגיש את חומרת פשעיו, שהפרו את האמון שניתן בו כעובד ציבור. השופט הדגיש את תאוות הבצע של הנאשם ואת משך הזמן שבו בוצעו העבירות, כמו גם את הקושי לאתר עבירות כאלה, שנחשפו רק באמצעות מעשה של אזרח אמיץ לפנות לתוכנית חקירה. למרות חומרת העבירות, החליט השופט לסטות מהסדר הטיעון אליו הגיעו התביעה וההגנה, שהמליץ על תשעה חודשי מאסר. במקום זאת, גזר השופט על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 50 אלף שקל ופיצוי לנפגעים בסך 150 אלף שקל. השופט הסביר כי החריגה הייתה מוצדקת בשל מרכיבי הענישה השונים שהנאשם כבר חווה, לרבות בושה ציבורית, אובדן מקום עבודתו ובעיות בריאותיות. מטרת העונש הייתה לאזן בין השיקולים השונים ולהעביר מסר ברור כי מעשיו של הנאשם אינם ראויים.