סע"ש 32035-10-13

תקציר

התובעת, המיוצגת על ידי סמנכ"לית הכספים מורג ברק, הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה נגד הנתבע, מנכ"ל לשעבר, בגין מעילה מתמשכת בכספים במהלך כהונתו. בכתב התביעה המקורי, מיום 15.10.2013, נטען כי הנתבעת ניצלה את אמונם של בעלי המניות הזרים של התובעת כדי להונות כספים באמצעים שונים, לרבות שכר גבוה, נסיעות אישיות בלתי מורשות ורכישות בכרטיסי אשראי במרמה. חוות דעת מומחה של רו"ח אלישע סער תמכה בטענה. הנתבע, בכתב הגנתו, הכחיש את הטענות, טען לנזק ראייתי עקב שיהוי, וטען כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות לדון בחלק מהטענות. הוא גם טען לפיטורים שלא כדין ולעילות נוספות, וטען כי פיטוריו קשורים לסירובו להיענות לדרישה בלתי חוקית מבעליו של התובע. בבקשה הנוכחית ביקשה התובעת לתקן את כתב התביעה על בסיס ראיות חדשות שהתגלו לאחר הגשתן, תוך פירוט מקרים נוספים של מעילה לכאורה. הנתבע התנגד לבקשה, בטענה כי מדובר בניסיון לעקוף את תקופת ההתיישנות ולהרחיב את היקף המשפט באופן בלתי הוגן. לטענתו, חלק מהראיות הוסתרו במכוון על ידי התובע וכי התיקון מהווה תביעה חדשה לחלוטין. בית המשפט, לאחר ששקל את הטענות, נעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה. השופט הדגיש גישה ליברלית לבקשות מסוג זה והגיע למסקנה כי התיקונים לא חרגו באופן משמעותי מעילת התביעה המקורית. את מרבית התביעות עדיין ניתן היה לנהל במסגרת סמכותו של בית הדין לעבודה, וחששותיו של הנתבע מפני תקופת ההתיישנות טופלו על ידי ייחוס מועד כתב התביעה המקורי לנוסח המתוקן. עם זאת, השופטת לא קיבלה את כל טענות התובע, וציינה אי בהירות מסוימת בחשיפת עובדות חדשות. כפשרה, השופט אישר את התיקון אך שמר על זכותו של הנאשם להעלות את טענותיו לאחר שלב ההוכחות. כמו כן חויב התובע לשלם לנתבע 3,500 ₪ שכר טרחת עורך דין, בשל אופיים הכללי והלא משכנע של טיעוניהם לשיהוי. ההחלטה התקבלה ללא נוכחות הצדדים והייתה אמורה להימסר להם לאחר מכן.