סע"ש 51086-11-16

תקציר

התובעת הגישה בקשה לפסול את השופט היושב בעניינה מהמשך ההליכים, בנימוק של עוינות מופגנת של בית המשפט כלפיה, כמו גם הפרות פרוצדורליות והטיות. התובעת מצביעה על מספר החלטות של בית המשפט שלדעתה מהוות ראיה לכך, לרבות קביעת מועדים בלתי סבירים, דחיית בקשותיה וחוסר התחשבות בטענותיה. לטענתה, התנהלות בית המשפט יצרה רושם של משוא פנים ודעות קדומות, ומנעה ממנה לזכות במשפט הוגן. מנגד, טוענת המדינה כי הבקשה משוללת כל יסוד, וכי התובע מנסה להשתמש בה כמסלול עוקף לעיון חוזר בהחלטות בערכאת הערעור. אין עילה מהותית, לטענת המדינה, לתמוך בטענות התובע למשוא פנים. יתרה מכך, המדינה מדגישה את השיהוי בהגשת הבקשה, ומעידה על כך שהתובע מעלה את הנושא רק כעת, לאחר שקיבל החלטות שליליות. בתגובה מבהיר בית המשפט כי לא ימנה את הטענות שהעלתה התובעת ביחס להחלטותיה הקודמות, שכן אלה ידועות לצדדים ואינן עילות פסילה. בית המשפט מדגיש כי דן בעניינה של התובעת בשלוש הזדמנויות והחליט בבקשותיה לסעד זמני, לאחר הליך הוגן. בית המשפט מתייחס גם לעיתוי הגשת הבקשה וקובע כי צד אינו יכול לגנוז טענות אפשריות לפסילה ולהעלותן בעיתוי נוח. הבקשה, טוען בית המשפט, נעדרת כל נימוק ענייני או משפטי לתמיכה בבקשה והיא מבוססת בעיקרה על פרשנותו ומסקנותיו של התובע. בית המשפט שומר על משוא פנים וקובע כי יכריע בהליך העיקרי על סמך הראיות שהוצגו והדין החל. לבסוף, בית המשפט מציין כי בקשת התובעת להעברת עניינה לבית המשפט העליון אינה ראויה ואינה קשורה לבקשה הנוכחית. משכך, בית המשפט אינו מוצא בסיס לבקשת הפסילה של התובע ומחליט לדחותה, תוך שהוא מותיר את הוצאות הבקשה להיקבע בפסק הדין העיקרי.