סע"ש 54317-03-21

תקציר

בית המשפט מצא כי הנתבעת, חברת ניהול ואחזקה של בתים משותפים, אינה אחראית כלפי התובעת, עובדת ניקיון באחד הבתים המשותפים המנוהלים על ידי הנתבעת, בגין שכר שלא שולם. התובעת טענה כי הנתבעת היא מעסיקתה, או אחראית במשותף עם מעסיקיה הישירים, על פי חוק הגברת האכיפה. עם זאת, בית המשפט מצא כי החוק אינו חל משום שהנתבעת לא עמדה בקריטריונים להיחשב כלקוחה של שירותים. לגופו של עניין, התובעת לא הצליחה להוכיח כי למעלה משלושה או ארבעה עובדים סיפקו שירותים לנתבעת, וכי היא מסרה את ההודעות הנדרשות לנתבעת. יתר על כן, בית הדין מצא כי על פי הפסיקה, הנתבעת יכולה להיחשב כמעסיקה של התובעת רק אם התקיימו ביניהם יחסי עבודה אותנטיים ולגיטימיים. בית הדין הגיע למסקנה כי הנתבעת הוציאה את פונקציית הניקיון למיקור חוץ כדין למספר קבלנים במהלך העסקתה של התובעת, ולא הייתה כל ראיה לכוונה לשלול מהתובעת את זכויותיה או להפר את חוקי העבודה. הקבלנים, ולא הנתבעת, היו אחראים לניהול התובע ולתשלום לו, והנתבעת רק סיפקה את סידורי העבודה. התובעת הגיעה להסכם פשרה עם שניים ממעסיקיה הישירים, ובית המשפט לא מצא סיבה להאמין כי לחברות אלה היה קשר כלשהו עם הנתבעת מעבר ליחסים עסקיים רגילים. בסופו של דבר, דחה בית המשפט את התביעה נגד הנתבע והורה לתובע לשלם את הוצאות הנתבע.