ע"א 403/64

תקציר

המקרה העומד בפני בית המשפט הוא האם בעל ייפוי כוח יכול לייצג דיירים בתביעת פינוי, ואם התנאים בהם ניתן להגיש מסמכי בית משפט המיועדים לנתבע השוהה בחו"ל לאדם מורשה הממונה על הקרקע, כאמור בתקנה 444 לסדרי הדין, נפגשו. בית משפט השלום החליט כי יש לדחות את הבקשה מאחר וייפוי הכוח אינו כולל ייצוג בבית המשפט, עליו ערער המשיב והתקבל בבית המשפט המחוזי. עתה ערער המערער לבית המשפט העליון. בג"ץ קבע כי הדרישות של תקנה 444 מתקיימות אם ניתן להניח כי הגורם המוסמך נמצא בקשר עם הלקוח ויש לו יכולת ליידע אותו על התביעה, וזו הדרישה היחידה שהמחוקק מצפה ממנו. במקרה זה, מאחר שהמערער היה מוסמך לטפל בכל הקשור להשכרת הדירה, לרבות קביעת שוכרים וקבלת דמי שכירות, ניתן לצאת מנקודת הנחה כי הוא יכול ליידע את לקוחותיו על התביעה. ניתן להתגבר על כל קושי ביצירת קשר מיידי עם הלקוחות על ידי הארכת הזמן להגשת כתב הגנה. באשר לחוסר האפשרות להמציא כתבי בית משפט לנאשמים עצמם, בית המשפט קובע כי הדבר אינו נדרש כאשר מורשתם של הנאשמים היא בישראל, והמילים "שלא ניתן להמציא לנאשם לגופו" מתייחסות לכל נאשם מחוץ לתחום השיפוט של המדינה. מכיוון שהדיירים במקרה זה נסעו לחו"ל והותירו מורשת בישראל, התנאי מתקיים. אשר על כן, בית המשפט העליון דוחה את הערעור ומורה למערערת לשלם את הוצאות המשיב.