ע"א 8851/14

תקציר

כונס הנכסים הרשמי טען כי יש לדחות את הבקשה לסעד זמני בשל דחיות קודמות של בקשות דומות, השיהוי בהגשה (ארבעה חודשים לאחר הגשת הערעור), סיכויי הצלחת הערעור קלושים והיעדר ראיות התומכות בטענה לנזק בלתי הפיך למבקשים. לאחר עיון בחומרים, הסכים השופט עם כונס הנכסים הרשמי כי יש לדחות את הבקשה. ההחלטה התבססה על שני שיקולים מרכזיים: סיכויי ההצלחה בערעור ומאזן הנוחות. השופטת ציינה כי סיכויי ההצלחה נמוכים, מה גם שהבקשה לפדיון הוגשה בשלב מאוחר של ההליך, ולא הייתה הצדקה לשיהוי. זאת ועוד, מאזן הנוחות הכביד גם על המבקשים, נוכח פוטנציאל הפגיעה בצד שכנגד, אורן, שניסה לממש את השעבוד במשך שנים רבות. בעקבות זאת נדחתה הבקשה, הוסר צו המניעה הזמני והמבקשים חויבו בהוצאות הכונס ואורן בסך 5,000 ₪.