ת"פ 1071/01

תקציר

גזר הדין הרשיע את הנאשם מס' 1 בזיוף, שימוש במסמכים מזויפים, קבלת פריטים שהושגו במרמה, ניסיון לקבלת פריטים ושיבוש הליכי משפט. נאשם 2 הורשע בסיוע לנאשם מס' 1 בעבירות אלו. הפשעים מתייחסים לתרמית קרקעות מתוחכמת שכללה חכירת קרקעות בשכונות רחביה וטלביה בירושלים שבבעלות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. המדינה, באמצעות קק"ל וחברת ימנותא, הקצתה 20 מיליון דולר להארכת החכירה, אך הכסף הוסט לנאשם מס' 1 ולאדם נוסף. בפסק הדין נמצא כי הנתבע מס' 1, בסיועו של הנתבע מס' 2, זייף את חתימות הפטריארכיה וניצל את רצון המדינה להאריך את חוזה החכירה. למרות שהנאשמים טענו כי מדובר בסטייה מעסקה לגיטימית, בית המשפט הגיע למסקנה כי לא התקיים משא ומתן ממשי והנאשמים שיבשו את החקירה עם גרסאות כוזבות לאירועים. לעבירות היו השלכות כספיות ואסטרטגיות משמעותיות, שפגעו בשמה הטוב של המדינה והשפיעו על חכירת קרקעות בעלות חשיבות אסטרטגית. בגזר הדין שקל בית המשפט את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. לנאשם מס' 1, בן 71, אין הרשעות קודמות והוא סובל מבריאות לקויה. הוא משתייך לקהילה החרדית ואומרים עליו שהוא בעל אופי טוב לב ונדיב. גם לנאשם מס' 2, בן 53, אין עבר פלילי והוא מפרנס את הוריו הקשישים. עם זאת, שני הנאשמים אינם מבינים את חומרת פשעיהם ולא החזירו את הכספים שנגנבו. בהתחשב בחומרת העבירות, הטיל בית המשפט עונשים משמעותיים: על הנאשם מס' 1 נגזרו 7 שנות מאסר, 4.5 שנות מאסר בפועל וקנס של 20 מיליון שקל או 3 שנות מאסר. כמו כן חויב לשלם לקק"ל פיצויים בסך 800 אלף שקל. על הנאשם מס' 2 נגזרו שנתיים מאסר בפועל, 18 חודשי מאסר בפועל וקנס של 2 מיליון ₪ או שנת מאסר, ופיצוי בסך 300,000 ₪ לקק"ל. גזרי הדין הדגישו את ההרתעה ואת הצורך לאזן בין שיקולים אישיים וכלליים. לנאשמים זכות ערעור תוך 45 יום.