ע"ב 2362/05

תקציר

התיק נסוב סביב תוכנית התמחות והאם התובע, מתמחה במרכז הרפואי שערי צדק, היה זכאי לתשלום שכר מינימום מהנתבעת במהלך תקופת ההתמחות. החוק אינו מגדיר את המונח "עובד", ומכאן שהיה על בית המשפט לקבוע האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין המרכז הרפואי. לאחר בחינת הראיות ושקילת גורמים שונים, כגון מטרת ההתקשרות, אופי ההתמחות והתועלת למעסיק, פסק השופט לטובת התובע. נמצא כי התובעת ביצעה עבודה מעשית והשתלבה במערכת הארגונית של בית החולים. השופטת הדגישה כי תקופת ההתמחות הייתה משמעותית, ונמשכה כתשעה חודשים, במהלכם התחייב התובע לשעות מלאות בבית החולים. יתר על כן, עבודתה של התובעת תרמה לפעילות בית החולים, ואופי ההתמחות התפתח מלימודים בעיקרם לעבודה בפועל. השופטת התייחסה לפסקי דין קודמים, והדגישה כי הרווח שמפיק מעסיק מעבודתו של מתמחה רלוונטי לעניין גובה השכר ולא לעניין הזכאות לשכר. משכך, הגיע בית המשפט למסקנה כי יש לפצות את התובעת בשכר מינימום בגין תקופת ההתמחות שלה. הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר מינימום מיום 1.11.99 ועד ליום 30.7.2000. עוד נקבע בפסק הדין כי על הצדדים לציין בתוך 14 יום מיום קבלת פסק הדין החלקי האם ברצונם להמשיך ולקדם את העניין או להגיע להסכמה לגופו של עניין. ההחלטה על העלויות תתקבל בסוף ההליך.