תא"מ 21769-04-13

תקציר

התובע, שהיה הבעלים הרשום של נכס, תבע להשבת סכומים שהוחרמו על ידי העירייה הנתבעת בגין ארנונה ותשלומי חובה אחרים. התובע טען כי הנכס אינו בבעלותו משנת 1994 ולכן אינו אחראי לתשלומים. העירייה טענה כי זכותה לגבות את התשלומים מהבעלים הרשום - התובע - שלא הודיע להם על שינוי החזקה. בית המשפט הסכים עם העירייה, וציין כי הנטל מוטל על התובע לספק הוכחה לשינוי החזקה, דבר שלא עשה. כמו כן, בית המשפט מצא כי טענות התובע בדבר גובה החוב וחוקיות העיקול אינן נתמכות וכי העירייה רשאית לגבות את התשלומים מהתובע כבעלים הרשום. השופט הורה על מחיקת התביעה וקבע כי העירייה יכולה לעקל את הסכומים שהפקיד התובע בבית המשפט, אשר ייצג את חובו של התובע כלפי העירייה בגין הנכס. עם זאת, השופט גם קבע כי בשל טעות מצד העירייה, יש לנכות את הסכום המעוקל מחובו של התובע בגין הנכס האמור ולא מנכס אחר כפי שנעשה בתחילה. השופט בחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.