פ"א 49031-02-14

תקציר

בעל נכס הממוקם ברחוב בן יהודה 211 בתל אביב הורשע בעבירה על סעיפים 145 ו-204(ב) לחוק התכנון והבניה, לפיה בעל הנכס השתמש במקום למגורים ללא ההיתר הנדרש. כתב האישום הוגש בעקבות ביקורת שנערכה בשנת 2010 ובה נקבע כי היחידה, ששטחה 53 מ"ר, הממוקמת בקומת הקרקע של הבניין, משמשת לדירת מגורים, בניגוד לתנאי היתר הבנייה שקבעו כי היחידה יכולה לשמש רק למשרדים. בית משפט קמא הרשיע את בעל העבירה והטיל עליו קנס בסך 13,500 ₪, לצד אגרות נוספות. הבעלים ערער על פסק הדין וטען כי השימוש למגורים ביחידה הותר לאורך כל הדרך וכי הרשויות היו מודעות לכך. ערכאת הערעור דחתה את טענות הבעלים, ואישרה את ממצאי בית משפט קמא כי השימוש המותר ביחידה היה לצורכי משרדים בלבד, וכי הבעלים לא ערך את הבדיקות הנדרשות מול רשויות התכנון טרם רכישת הנכס. ערכאת הערעור דחתה גם את טענת הבעלים כי הרשויות מנועות מלאכוף את החוק מחמת שיהוי, ואישרה את גזר דינו של בית משפט קמא כסביר. חשוב לציין כי ערכאת הערעור הדגישה כי על בעלי הנכסים לבחון באופן יזום את המצב התכנוני התקף של נכסיהם על מנת להבטיח עמידה בחוק. הערעור נדחה במלואו, ופסק דינו וגזר דינו של בית משפט קמא אושרו.