ת"א 293/08

תקציר

התביעה, שהוגשה על ידי המבקש "תנו לבעלי החיים לחיות" (ארגון בעלי חיים), ביקשה לעצור ניסויים בקופי מקוק ארוכי זנב שנערכו על ידי מכון ויצמן למדע וחוקריו, בטענה כי הם מפרים את חוק צער בעלי חיים והגנה על בעלי חיים. הניסויים המדוברים בוצעו בהיתרים שניתנו מכוח חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים). המבקש טען כי לבית משפט השלום סמכות לדון בעניין מכוח חוק ההגנה, וביקש צו ארעי להפסקת הניסויים. עם זאת, בית המשפט מצא כי בשל ההסדר החקיקתי הספציפי של חוק הניסויים, המחריג את תחולת חוק ההגנה על ניסויים בבעלי חיים, נעדר בית משפט השלום סמכות מהותית במקרה זה. חוק הניסויים מתווה מסגרת רגולטורית נפרדת ומעניק סמכות לגורמים מינהליים לפקח על ניסויים, ולא לבית משפט השלום. זאת ועוד, סעיף 22(2) לחוק הביטחון פוטר במפורש מהוראותיו ניסויים בבעלי חיים הנערכים מכוח חוק הניסויים. כתוצאה מכך, בית המשפט הגיע למסקנה שאין לו בסיס חוקי להתערב ודחה את הבקשה, תוך שהוא מותיר את הניסויים ללא פגע. למרות הדחייה, השופט הכיר ברגשותיהם ובסבלם של הקופים המעורבים, אך הדגיש כי יש לערער על המסגרת החקיקתית בבית המשפט המחוזי או העליון, ולא בבית משפט השלום.