עת"מ 13927-06-11

תקציר

בית המשפט החליט כי יש לדחות את העתירה לדחיית התביעה. בית המשפט הכיר בכלל לפיו בתי המשפט לעניינים מנהליים אינם מבטלים החלטות תכנוניות כל עוד הן סבירות, וגופי התכנון פועלים על פי שיקול דעתם. החלטות הרשויות בנוגע לתכנון ושיווק קרקעות מוצדקות משום שהן מבוססות על המאפיינים הייחודיים של הקהילה הבדואית ועל הצורך להקצות משאבי קרקע בצורה יעילה. שיטת ההגרלה למכרז הקרקע סבירה שכן היא לוקחת בחשבון את מסורת הבנייה בסמוך להורים ומשאירה עתודות קרקע לבנייה עתידית. בית המשפט גם לא מצא פגם בהחלטת הרשויות לשווק בשלב זה 18 מגרשים בלבד, בשל ביקושים נמוכים במכרזים קודמים. גם טענות העותרים בדבר אפליית תושבי הכפר הבדואי נדחו, שכן תנאי המכרז משווים שווים ושיטת ההקצאה מתחשבת בנסיבות הספציפיות של היישוב. כמו כן, ההחלטה לשווק את המגרשים בהתאם למצב התכנוני המאושר היא כדין. בית המשפט הדגיש כי בית המשפט לעניינים מנהליים אינו גובר בקלות ראש על שיקול דעתה של הרשות, ובמקרה זה לא הביאו העותרים ראיות משכנעות המצדיקות התערבות. לפיכך, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים במשותף לשלם 25,000 ₪, כולל מע"מ, לכיסוי הוצאות המשיבים.