ע"א 48256-01-12

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא. המשיבים, הכוללים בנק ושלוש קופות גמל, נדרשים לשלם לתובע, שהוא מנהל העיזבון של הגב' שכטר ז"ל, סך של 1,883,415 ₪, בצירוף ריביות והפרשי הצמדה מיום 15.7.02 ועד למועד התשלום בפועל. החלוקה הפנימית של הבנק עם שלוש קופות הגמל - המשיבים 2 עד 4 - תקבע את הסכומים שכל צד יפרש לסכום הכולל. סכום זה ינוכה גם מכל סכום שגבה התובע מהמטפל, במישרין או בעקיפין, מותאם לאינפלציה. התיק מוחזר לבית משפט קמא למתן פסק דין בעניין הודעת צד ג', הטומן בחובו שיקולי מהימנות והתרשמות עדים. כן נדרשים המשיבים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 100,000 ₪ בגין שתי הערכאות. נסב המשפט סביב הרשלנות המיוחסת למשיבים בכל הנוגע לניהול ענייניה הכספיים של הגב' שכטר ז"ל, אשר מינתה מטפלת סיעודית כמיופה כוחה. נמצא כי המשיבים הפגינו רשלנות כלפי מרשתם, הגב' שכטר, בכך שאישרו את מעשי המרמה של מיופה הכוח, אשר גרמו לנזק כספי משמעותי לעיזבונה של הגב' שכטר. הבנק לא ביצע בדיקת נאותות, למרות סימנים לפעילות חשודה בחשבונה של גברת שכטר ואזהרות מצד אחיינה ועורך דינה. יש לציין כי הבנק לא וידא את הלגיטימיות של פעולות מיופה הכוח ישירות מול הגב' שכטר, ובמקום זאת הסתמך על אישור מיופה הכוח, שהפר את חובת הזהירות שלו. זאת ועוד, המשיבים לא בחנו די הצורך את הפדיון החריג של שלוש קופות גמל ומשיכות משמעותיות מחשבונה של הגב' שכטר, אשר נותבו לאינטרסים האישיים של מיופה הכוח. הראיות הראו כי הגב' שכטר, שהייתה בשנות השמונים לחייה וסבלה מדמנציה, לא הייתה כשירה נפשית לאשר את מעשיו של מיופה הכוח. השופטים הסכימו פה אחד עם הנימוקים וההחלטה.