רע"מ 57941-10-15

תקציר

אזרח אריתריאה נכנס לישראל בשנת 2010 והגיש בקשה לצו ביניים שימנע את מעצרו בחולות מכוח החוק למניעת הסתננות. בית הדין לעררים בתל אביב דחה את בקשתו ללא תגובת המדינה, בשל סיכויי ההצלחה הנמוכים בערעור על הקריטריונים של משרד הפנים. עוד קבע בית המשפט כי טענותיו בדבר סבל ורצונו להגר לקנדה אינן שוללות אותו מהחוק. המבקש טען כי ייגרם לו נזק חמור וכי שגה בית המשפט בפסיקתו. עוד טען כי הוא קורבן לחטיפה וסחר בבני אדם, וכי לא סופקה התשתית הנדרשת לבירור מצבו מול המשטרה. המשיב טען כי טענות המבקש אינן מבוססות וכי אין להתערב בהחלטת בית המשפט. המבקש לא הציג ראיות מספיקות לביסוס טענותיו בדבר נסיבות חריגות, וטענותיו לפגיעה היו כלליות וישימות לגבי כלל העותרים. בנוסף, המשיב לא נדרש לעכב צו שהייה בשל מעמדו הנטען של המבקש כקורבן עבדות או סחר בבני אדם, שכן לא הביא ראיות מספיקות במהלך הדיון. משכך, נדחתה הבקשה לצו מניעה זמני, והצו הארעי הקודם בוטל. החלטה זו התקבלה מבלי לפגוע בזכותו של המבקש לבקש צו ביניים וקבוע.