בש"פ 1064/92
פסק-דין עליון
תקציר
הוגש ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים לשחרר את המשיב, שהואשם בתקיפה ובאיומים על אשתו, למעצר בית בפיקוח צמוד של חברת אבטחה פרטית. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והורה על מעצרו של המשיב. החלטה זו התקבלה על בסיס קיומן של ראיות לכאורה נגד המשיב, הסכנה הממשית שנשקף ממנו לאשתו ולמשפחתה, ואופייה הבלתי מפוקח של אופציית האבטחה הפרטית. בית המשפט מצא כי החלופה של מעצר בית ללא פיקוח ראוי אינה מספקת נוכח חומרת האיומים והמשך פעולותיו של המשיב בניגוד לצו בית משפט. זאת ועוד, העברת האחריות למעצרו של המשיב לידיים פרטיות נתפסה כשיבוש פסול של חלוקת הסמכויות. סוגיית משמורת הילדים, המצויה כיום אצל המשיב, תוכרע בהליך אזרחי נפרד, ופסק דין זה יובא לידיעת בית משפט זה. לפיכך, אישר בית המשפט העליון את מעצרו עד תום ההליכים הפליליים נגד המשיב, והורה לו להתייצב במטה משטרת מחוז ירושלים עד למועד קצוב.
חקיקה מקושרת
בש"פ 1064/92 מדינת ישראל נ' י' ב' ש' א', עליון (5.3.1992)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.