ת"ת 9073-12-22

תקציר

פסק דין זה מתייחס לבקשה לביטול הגבלות שונות שהוטלו על חייב במהלך הליכי הוצאה לפועל. ההגבלות המדוברות הוטלו מכוח סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל, וכללו את ביטול השימוש של החייב בכרטיס חיוב מיידי והגדרתו כלקוח מוגבל מיוחד בבנק שלו. ראשיתו של התיק בבקשה להוצאה לפועל של תביעה שהוגשה נגד החייב בשנת 2018, בסכום כולל של 67,616.3 ₪. לאחר שורה של בקשות והחלטות במהלך השנים הבאות, לרבות בקשה להתנגד להוצאה לפועל שנקבעה בטרם עת, הגיש המבקש בדצמבר 2022 בקשה סופית לביטול יתר ההגבלות למרות ביטול עיקול החשבון. המבקש טען כי עדיין אין באפשרותו לנהל את חשבון הבנק שלו בשל מגבלות אלה. המשיב ביקש מבית המשפט לדחות את הבקשה על הסף ולחייב את המבקש בהוצאות ההליך. הם הדגישו את העובדה שהמבקש ידע על המקרה במשך ארבע שנים מבלי שנקט בצעדים המתאימים, וכי הבקשה האחרונה הוגשה למרות החלטה ברורה המורה למבקש להפנות את בקשתו למשיב. לאחר ששקל את טענות הצדדים, קיבל בית המשפט באופן חלקי את בקשת המבקש. חרף הימנעותו של המבקש מהגשת תצהיר שהוכן כדין או מהמצאת ראיות לתמיכה בטענותיו, קיבל בית המשפט את טענות המבקש בדבר היעדר התראה כדין וקיומו של הסכם פשרה. בהתחשב במאזן הנוחות ובסיכויי ההצלחה של המבקש בהליך המשפטי, הורה בית המשפט על ביטול ההגבלה על חשבונו של המבקש כלקוח מוגבל מיוחד, וכן על הגבלת השימוש בכרטיס חיוב, בכפוף להפקדה של 5,500 ₪ לקופת בית המשפט. בית המשפט עיכב את כל ההליכים וההגבלות האחרות. ההחלטה התקבלה בהיעדרם של שני הצדדים ביום 2.2.2023.