ע"ו 36745-12-10

תקציר

זהו ערעורו של פקיד הגמול על החלטת ועדת הערר בראשות השופט י' וגנר, אשר קיבלה את ערעורו של אביו של המנוח ז.ל. על החלטת קצין התגמול. האחרון סירב להכיר בזכויות האב לפי חוק משפחות חיילים שנהרגו בקרב (תגמול ושיקום), ולא מצא קשר בין מותו של ז.ל. לבין שירות המילואים שלו. ז"ל נמצא מת בבסיסו, עם פצע ירי עצמי של עוזי. הוועדה פסקה לטובת האב, וקבעה כי מותו של ז.ל. אירע במהלך שירות המילואים שלו וכתוצאה ממנו, ולכן זכאי האב להטבות. עם זאת, פסק הדין הנוכחי, שנכתב על ידי השופט י' גריל, מצדד בקצין התגמול. היא מוצאת כי יש לבטל את החלטת הוועדה, ולעמוד על תילן ההחלטות הקודמות מהשנים 1971 ו-1986 הדוחות את טענות האב. פסק הדין מכיר בהיפוך נטל ההוכחה במקרה זה, אך בסופו של דבר מסכים עם קצין התגמול כי הראיות החדשות שהציג האב – הערכה פסיכיאטרית ובדיקת נשק – אינן מהוות עילה מספקת לביטול ההחלטות הקודמות. חוות הדעת, שהוצגו 37 שנים לאחר האירוע, אינן כוללות עובדות חדשות שלא נבחנו בחקירה המקורית, ולכן אינן מצדיקות שינוי של ההחלטות הקודמות. לפיכך, הערעור מתקבל ופסק דינה של הוועדה מתבטל.