רע"פ 8709/17

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פרי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה בעניין כתב אישום מתוקן נגד אדם שהודה באיומים ובתקיפה בנסיבות מחמירות בעת שהיה חמוש. בית משפט השלום גזר על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי, פיצויים לנפגעים ו-18 חודשי מאסר על תנאי. עם זאת, בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור על פסק דין זה, ביטל את צו המבחן והטיל עליו עונש מאסר של שמונה חודשים, מתוכם שישה היו אמורים לרצות מאחורי סורג ובריח, כאשר החודשיים הנותרים הוכרו כעונש שכבר ריצה. לאחר מכן הגיש הנאשם בקשת רשות ערעור על החלטה זו, בטענה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי איים לשבש את שיקומו והיה חמור מדי. הבקשה הדגישה את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות בנו הצעיר ותפקידו כמטפל במשפחתו, כמו גם את התקדמותו בטיפול ובפיכחון. עם זאת, בקשת רשות הערעור נדחתה, והשופט קבע כי עונשו של בית המשפט המחוזי מוצדק בהתחשב בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של הנאשם. השופטת ציינה כי נדרשות נסיבות חריגות למתן רשות ערעור, ועניינו של הנאשם לא עמד ברף זה. פסק הדין הדגיש את החשיבות שבהטלת עונש מאסר בגין עבירות מסוג זה, במיוחד נוכח סוגיית "תת-תרבות הסכינים", ובדחיית הבקשה נקבע כי עונשו של בית המשפט המחוזי מידתי ביחס לעבירות שבוצעו. כתוצאה מכך, עונשו המקורי של בית המשפט המחוזי עומד בעינו, והנאשם נדרש להתייצב בבית המשפט בקישון במועד הנקוב כדי להתחיל לרצות את עונשו.