ב"ש 4506/08

תקציר

הערעור מתייחס להחלטת בית משפט השלום בירושלים להאריך את מעצרו של מאהר עג'אג', תושב הרשות הפלסטינית, עד תום ההליכים נגדו. עג'אג' מואשם בהחזקת רכוש החשוד כגנוב ובקבלת רכוש שהושג בעבירה. הנכסים המדוברים, בהם כלי רכב, חלקי רכב ולוחיות רישוי, נתפסו בביתוניא שליד רמאללה, מקום המזוהה עם עג'אג'. בית משפט קמא דחה את טענותיו המקדמיות של עג'אג' בדבר סמכותו של בית המשפט והגנתו על הצדק, ומצא ראיות מספיקות כדי להצביע על אשמתו ועל סכנה לציבור. היא הצדיקה את מעצרו על סמך היקף העבירות ועברו הפלילי. עג'אג' מערער מטעמים פרוצדורליים, בטענה כי מעצרו לא הוארך כדין וכי למדינת ישראל אין סמכות לדון בעניינו, שאמור להישפט על ידי הרשות הפלסטינית. הוא גם משתמש בהגנת הצדק. עם זאת, השופט דוחה טענות אלה. הם מציינים כי רצף המעצרים היה חוקי וכי צווי בית המשפט הצבאי וחוק היישום אינם גוברים על חקיקה קיימת. לדברי השופט, העבירות נופלות בגדר הדין הישראלי לגבי עבירות חוץ המשפיעות על כלכלת המדינה. כמו כן, הם מדגישים כי המעצר וההעמדה לדין מוצדקים בשל העלייה בשיעור הפשיעה והיעדר אכיפה אפקטיבית מצד הרשות הפלסטינית. השופט דן גם באפשרות לטעון להגנת הצדק בשלב המעצר, ומציין כי היא נבחנת באופן ראוי יותר על ידי שופטי בית המשפט. הם מסכמים בכך שהם מאשרים את החלטת בית משפט קמא ודוחים את הערעור, תוך הדגשה כי יש להתייחס לסוגיות שהועלו במהלך המשפט העיקרי. פסק הדין ניתן בנוכחות עג'אג' ועורך דינו.