פש"ר 243/06

תקציר

פסק דין זה עוסק בבקשה לדמי מזונות מגרושתו של החייב לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל. הבקשה ביקשה בתחילה גם לבטל את צו הכינוס ואת הליכי פשיטת הרגל, אך תוקנה כך שתתמקד במזונות בלבד. לזוג נולדו שלושה ילדים משותפים, כולם כיום מעל גיל 18. בשנת 2002 נחתם הסכם גירושין הקובע כי החייב ישלם 16,000 $ לחודש עבור השנה הראשונה ו-8,000 $ לאחר מכן, לצד קצבת מידור של 700$ בחודש. המבקש טוען כי החייב שילם פחות מהמוסכם ואילו החייב טוען להפחתה בשל ציפיות לא ריאליות וכניסתו להליך פלילי. צו כינוס נכסים הוצא נגד החייב בשנת 2006, והוא הוכרז פושט רגל בשנת 2011. המבקש מבקש תשלומי מזונות רטרואקטיביים, אך קיימת מחלוקת לגבי הכנסות החייב, כאשר הנאמן טוען כי הן גבוהות מהמוצהר. עם זאת, לבית המשפט אין ראיות מספיקות כדי לקבוע זאת, ולכן הוא קובע כי התשלום הנוכחי של 1,700 שקל עבור כל ילד עד הגיעו לגיל 18 הוא ראוי. סכום זה יאוזן מול האינטרסים של נושים אחרים. על המבקש להמציא תצהיר המפרט את הסכומים שהתקבלו מהחייב ואת התאריכים המדויקים שבהם מלאו לילדיהם 18 כדי לקבוע את התשלומים שטרם נפרעו. החייב יכול להגיב בהתאם. בית המשפט מבקש הבהרות גם לגבי תשלומי השכירות ששילם החייב. ההחלטה מדגישה כי המבקש לא יידרש להחזיר תשלומי יתר, ולא ייפסקו הוצאות לאף אחד מהצדדים. פסק דין זה נועד לאזן בין האינטרסים של המבקש והנושים תוך קביעת תשלום מזונות סביר.