עת"מ 6530-05-20

תקציר

בית המשפט לא ידון לגופו של מקרה זה שכן העתירה הפכה תיאורטית. ניסיונם של העותרים למנוע מהמשיבים להרחיב את מרפסותיהם נכשל משום שבניית שלוש עשרה מרפסות מתוך ארבע עשרה הושלמה על סמך היתר בניה שהוציאה הוועדה המקומית. מאחר שהיתר הבנייה ניתן ורוב עבודות הבנייה הסתיימו לפני הדיון בעתירה, הדיון של בית המשפט בהחלטת הוועדה המקומית יהיה אקדמי. טענתם המרכזית של העותרים, שנסובה סביב היעדר תימוכין קנייניים לבקשה להיתר, נדונה גם בהליך משפטי אחר שיזמו העותרים עצמם בפני המפקח על רישום המקרקעין. לפיכך, עתירה זו, לרבות הבקשה להתערבות שיפוטית, מיותרת ודינה להידחות. גם טענות אחרות שהעלו הצדדים, לרבות טענת העותרים לפגמים בהתנהלות הוועדה המקומית וטענת המשיבים כי יש לדחות את העתירה משום שאינה מפרטת את הסעד הרצוי, אינן טעונות הכרעה. זאת ועוד, בית המשפט מסכים עם המשיבים כי החלטת ועדת הערר מהווה החלטה למתן היתר מותנה ומציין כי סמכותה אינה משתרעת על מתן תוקף לעמדת היועץ המשפטי. אשר על כן, העתירה נדחית, והעותרים נדרשים לשאת בהוצאות המשיבים.