רע"א 6563/15

תקציר

המקרה סובב סביב תאונת עבודה ותביעת הפיצויים שבאה בעקבותיה. השאלה העומדת על הפרק היא האם יש לנכות את התגמולים המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי מהפיצויים שפסק בית הדין למעסיק, במקרים בהם קיימות סתירות בין קביעות בית הדין לבין קביעות המל"ל בדבר הקשר הסיבתי בין נכותו של העובד לבין התאונה. לטענת המעסיק, יש לנכות את כל התגמולים שנפסקו מהמל"ל, לרבות אלה בגין נכויות שלדעת המל"ל אינן תוצאה של התאונה. מנגד, טוען העובד כי יש לנכות רק את ההטבות הקשורות ישירות לתאונת העבודה. החלטת בית הדין מצדדת בעובד. הוא מדגיש את ההבחנה בין קביעות המל"ל לבין החלטות מערכת המשפט, שלכל אחת מהן מטרות, שיטות ונהלים שונים. בפסק הדין נקבע כי המעסיק זכאי לניכוי תגמולים הקשורים ישירות לתאונת העבודה מהפיצויים שהוא חייב לשלם. בנסיבות הייחודיות של מקרה זה, על המעסיק לנכות רק את הפיצויים שנפסקו לעובד ואשר המל"ל קבע כי היו כתוצאה מתאונת העבודה. החלטה זו מבוססת על ההבנה כי זכות הניכוי של המעסיק נובעת מ"חוזה ביטוח" עם המל"ל, ועל כן קביעות המל"ל מחייבות. בנוסף, הטלת חובות נוספות על העובד להתדיין מול המל"ל לקבלת קצבת נכות כללית היא מיותרת ובלתי צודקת. בית המשפט מגיע למסקנה כי השאיפה לסימטריה מוחלטת בין הצדדים המעורבים צריכה לעיתים להיכנע למאפיינים המובהקים של מערכת המשפט והמל"ל.