ע"פ 2122/03

תקציר

פסק הדין המדובר הוא פסק דין שניתן על ידי השופטת א' פרוקצ'יה בערעור על עונשו של מצית מורשע. המערער הורשע בהצתת רכבו של אדם שמסר נגדו עדות מפלילה בגין מרמה. בית המשפט המחוזי גזר על המערער 10 חודשי מאסר, בהתחשב בנסיבות מקלות כגון מצבו הנפשי של המערער והבעות חרטה. המערער ערער על גזר דין זה בנימוק של אישיותו הגבולית, גילו הצעיר וההשפעה המזיקה הפוטנציאלית של המאסר על סיכוייו להשתקם. המדינה, לעומת זאת, ביקשה להותיר על כנו את העונש המקורי, תוך הסתמכות על הרשעתו הקודמת של המערער בעבירות רכב והפרת תנאי מעצר הבית. השופטת פרוקצ'יה הכירה בחומרת העבירה, שהיוותה סיכון ישיר לביטחונם ולחייהם של אנשים ובוצעה כמעשה נקמה. עם זאת, לאחר שיקול דעת מעמיק, החליטה פרוקצ'יה ליתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של המערער, לרבות סיכויי שיקומו והסכנות האפשריות במאסר לאדם בעל אישיותו הגבולית. משכך, חרג השופט ממדיניות הענישה המקובלת וקיבל את הערעור, תוך שהוא מפחית את העונש לשישה חודשי עבודות שירות וצו מבחן לשנה וחצי. פסק דין זה הותנה בחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, ויתר חלקי העונש המקורי נותרו ללא שינוי.