ע"א 1974/03

תקציר

פסק הדין דן בהגדרת "תאונת דרכים" לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים, המתייחסת לאירוע בו מעורב אדם שנגרם לו נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה. בית המשפט בוחן את המונחים "שימוש ברכב מנועי", ומגדיר את שלושת מרכיביו של מונח זה; 'נסיעה', 'כניסה' ו'טיפול בדרכים'. הדיון נסוב סביב השאלה האם סריקה ביטחונית המבוצעת בתוך אוטובוס, בסמוך לפני נסיעה, מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק. פסק הדין קובע כי הסריקה היא אכן חלק בלתי נפרד מהנסיעה, שכן היא תנאי הכרחי לתחילת הנסיעה כפי שנקבע בתקנות התעבורה. לכן, אי ביצוע הסריקה משמעותו איסור על הנהג להתחיל את הנסיעה. בית המשפט מוסיף ומסיק כי הסריקה הביטחונית נופלת בגדר "שימוש ברכב מנועי" שכן מדובר בפעולה המאפשרת את הנסיעה וקשורה אליה קשר הדוק. לאחר שקבע כי מדובר ב"שימוש ברכב מנועי", עובר בית המשפט לדון בשאלה האם מתקיים מבחן התעבורה. פסק הדין מנתח את הכוונה שעמדה מאחורי תיקון מס' 8, שביקש לצמצם את הגדרת תאונת הדרכים, ומפרש את המונח "שימוש ברכב לצרכי תחבורה". השופטים חלוקים בסוגיה זו, אך הרוב מכריע בעד התייחסות לסריקה הביטחונית כעמידה במבחן התעבורה. נטען כי פעולה שהיא תנאי מוקדם לנסיעה, ושבלעדיה הנסיעה אינה יכולה להתרחש, נכללת במבחן התעבורה. מכאן, שמאחר שהסריקה היא חובה לתחילת הנסיעה, היא תורמת למטרת התחבורה ונופלת בגדר תאונת דרכים. משכך, הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית המשפט קמא להמשך הליכים הנוגעים לנזקים. המשיבים מצווים לשאת בשכר טרחת המערער, והסריקה הביטחונית מוכרת כדין במסגרת "שימוש ברכב מנועי לצרכי תחבורה".