רע"א 1285/05

תקציר

המחלוקת בין המבקשת לבין המשיב נבעה מהסכם המסמיך את המבקשת למצוא קונה לחברות המשיבה ומפרט את שכר הטרחה שתשלם להן המשיב. כאשר התגלעה מחלוקת על פרשנות ההסכם, הסכימו שני הצדדים ליישב אותו באמצעות בוררות. פסק הבורר הכריע בשלוש סוגיות שבחלקן לטובת המבקש. עם זאת, מחלוקת על קביעת הבורר בדבר הבדלי ההצמדה הובילה את המבקש לבקש תיקון, אשר נדחה על ידי הבורר ובית המשפט המחוזי בתל אביב. המבקש ערער לבית המשפט העליון, שקיבל את הערעור, ופירש את פסק הבוררות כמצמיד את האגרות למדד המחירים לצרכן מהמועד הקובע. בית המשפט, בראשות השופט רובינשטיין ואליו הצטרפו השופטים ריבלין וגרוניס, קבע כי המחדל בפסק הבורר מצדיק את תיקונו לפי סעיף 22 לחוק הבוררות. פסק הדין הדגיש את הצורך להימנע מהתדיינות משפטית ממושכת ועודד בוררות, תוך שהוא מציין גם כי על הצדדים להבהיר את כל ההיבטים בפני הבורר כדי למנוע אי בהירויות. בית המשפט הגיע למסקנה כי ההצמדה צריכה להיות למדד המחירים לצרכן, ופסק למבקש שכר טרחה בסך 7,500 ₪, בנוסף להוצאות הבקשה.