ע"א 7397/10

תקציר

ספורטאי, המערער, תבע את המשיב לאחר שנפגע מכדורגל במהלך משחק אימון. בית משפט קמא מצא את המשיב אחראי לפגיעה הראשונה, המיוחסת למצבו הרעוע של מגרש הכדורגל, אך דחה את אחריותה של הפועל קריית שמונה לפגיעה השנייה, שכן המערערת לא הוכיחה את הנסיבות. המערערת ערערה על פסיקת פיצויים גבוהים יותר, ובפרט בגין הפסדי השתכרות, ואילו המשיב ערער על פסיקת האחריות. בית המשפט דחה את שני הערעורים. תביעתו של המערער לאובדן כושר השתכרות מוחלט הוגדרה כבלתי סבירה, שכן לא סביר שלא יוכל לעבוד בכל תחום או עיסוק אחר. בית המשפט אישר את החלטת בית משפט קמא בנוגע לפוטנציאל ההשתכרות של המערער ככדורגלן, ולא מצא כל ראיה לקריירה מבטיחה. כן קיבל בית משפט קמא את דחיית חוות דעתו של מומחה לבריאות הנפש באשר למצבו של המערער, שכן היה זה נתון לשיקול דעתו לקבוע את מצבו הרפואי. בהתחשב בפציעותיו הקודמות של המערער ובחלקה של הפגיעה השנייה, פיצויי הנזק היו סבירים. בית המשפט גם אישר את פסיקת האחריות של בית משפט קמא לפגיעה הראשונה, למרות שלא האמין לעדויות העדים, שכן הסתפק במסקנה כי מצבו של השדה גרם לפגיעה. לפיכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו.