ב"ל 52603-03-20

תקציר

התובע, נגר במקצועו, הגיש תביעה לפיצויי פגיעה בעבודה, בטענה כי כאבי הצוואר והמגבלות שלו נגרמו כתוצאה מעבודתו, ובפרט התנועות החוזרות ונשנות והשימוש בכלים רוטטים. עם זאת, הרכב השופטים, לאחר שבחן את הראיות והטענות, מצא כי התובע לא סיפק תשתית עובדתית מספקת לפציעתו על פי תיאוריית המיקרוטראומה. הפאנל ציין כי בתצהירו ובעדותו של התובע תוארו פעילויות עבודה מגוונות, לרבות הרמה, חיבור ושימוש בכלים רוטטים, אשר ייצרו סוגים שונים של רהיטים, וכן כללו ניהול העסק. יתר על כן, תיאורו של התובע את הטיית צווארו לכיוון השולחן ותנועות צוואר חוזרות ונשנות לא נחשב לתנועה חוזרת ונשנית אלא לתנוחה לא נוחה. הפאנל התייחס לפסקי דין קודמים בנושא מיקרוטראומה והגיע למסקנה כי פעילות העבודה של התובע לא כללה תנועות חוזרות דומות במהותן לאורך תקופה משמעותית. בעוד התובע ביצע עבודה פיזית קשה, הפאנל לא השתכנע כי היא גרמה למיקרוטראומה. לפיכך, דחה הפאנל את התביעה, בקובעו כי התובע לא הוכיח די הצורך כי פגיעתו בצווארו קשורה לעבודה. ההחלטה התקבלה ללא הוצאות, ולתובע יש אפשרות לערער בבית הדין הארצי בתוך 30 יום.