LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ת"פ 19503-11-24

גזר דין מחוזי חיפה

📋
מספר הליך19503-11-24
📂
סוג הליךת"פ
📅
תאריך10 בנובמבר 2025
🏛️
בית משפטמחוזי
📍
מחוזחיפה
⚖️
סוג החלטהגזר דין
👥
צדדיםמדינת ישראל נ. חסן כנעאן
👨‍⚖️
שופטיםשלמה בנג'ו

תקציר

## ניתוח משפטי של גזר דין ת"פ 19503-11-24 מדינת ישראל נ' כנעאן ואח' **מבוא** פסק דין זה עוסק בגזירת דינם של שני נאשמים, אחים, שהורשעו על פי הודאתם במסגרת הסדר טיעון. הנאשם הראשון הורשע בעבירות של נשיאת והובלת נשק שלא כדין, פציעה בנסיבות מחמירות, ועבירת שיבוש מהלכי משפט. הנאשם השני הורשע בעבירת שיבוש מהלכי משפט. גזר הדין סוקר את העובדות, טענות הצדדים לעונש, את מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירות הנשק ושיבוש הליכי משפט, וקובע עונשים מתאימים לכל אחד מהנאשמים. **עובדות מוסכמות ואירוע הירי** על פי עובדות כתב האישום המתוקן, הנאשם הראשון, בעל חנות בגדים, הבחין במתלונן משוחח עם עובדת בחנותו. על רקע היכרות מוקדמת בין הנאשם לעובדת, התפתחה ויכוח בין הנאשם למתלונן. במהלך הוויכוח, הוציא הנאשם הראשון אקדח שהיה ברשותו, ירה ירייה אחת ברגלו השמאלית של המתלונן והיכה אותו. כתוצאה מכך, נגרם למתלונן פצע ירי וחבלה, והוא אושפז למשך חמישה ימים. **שיבוש הליכי משפט** מיד לאחר אירוע הירי, קרא הנאשם הראשון לנאשם השני, אחיו, להגיע למקום. הנאשם השני נטל לידיו את מכשיר ה-DVR של מצלמות האבטחה שתיעדו את האירוע, ומילא את מקום הירי באבקה במטרה להעלים כתם דם, כל זאת בכוונה להכשיל הליך שיפוטי. **הסדר הטיעון** הסדר הטיעון שנערך בין הצדדים כלל "טווח ענישה" מוסכם לנאשם הראשון, הנע בין 42-28 חודשי מאסר בפועל. לגבי הנאשם השני, לא הייתה הסכמה עונשית, והצדדים טענו באופן חופשי לעונש. **הליכי המשפט וגזירת הדין** בית המשפט נדרש לבחון את סבירות הסדר הטיעון, את מתחמי הענישה ההולמים ביחס לכל אחת מהעבירות, ולהתחשב בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות ובנסיבות שאינן קשורות בביצוען. **עקרונות משפטיים וחידושים בפסיקה** 1. **הסדר טיעון:** בית המשפט מדגיש כי הסדר טיעון אינו מחייב אותו, אך הוא יכבד אותו אם ימצאו סביר. גם במקרה של "הסדר טווחי ענישה", על בית המשפט לבחון את טווחי העונש המוסכמים לאור אמות המידה העונשיות הרלבנטיות, ולוודא כי הם מקיימים את האיזון הנדרש בין טובת ההנאה שהנאשם מקבל לבין האינטרס הציבורי. (פסקה 13-14) 2. **ערכים מוגנים וחומרת עבירות נשק:** בית המשפט מדגיש את חומרתן הרבה של עבירות נשק, ואת הסיכון המשמעותי שהן מקימות לחיי אדם ולשלום הציבור. הפסיקה קובעת כי ישנה מדיניות ענישה מחמירה ביחס לעבירות אלו, המחייבת הטלת עונשי מאסר בפועל, גם על מי שזו הרשעתו הראשונה. בית המשפט מפנה לפסקי דין עדכניים המדגישים את הפיכת עבירות הנשק ל"מכת מדינה" המצריכה מענה הולם בדמות ענישה מחמירה. (פסקה 16, 18) 3. **ענישה בעבירות נשק:** בית המשפט מנתח פסיקה רלוונטית בנוגע לענישה בעבירות נשק, וקובע מתחמי ענישה נעים בין 30 ל-42 חודשי מאסר בפועל במקרים של נשיאה והובלת נשק שלא כדין במרחב הציבורי. כמו כן, מושווים מקרים דומים שבהם שולבו עבירות נשק עם עבירות פציעה, תוך קביעת מתחמי ענישה שונים בהתאם לנסיבות. (פסקה 19-24) 4. **חומרת עבירת שיבוש הליכי משפט:** בית המשפט מדגיש כי עבירה זו פוגעת בשלטון החוק, בעשיית צדק וברדיפת האמת, ועל כן היא נחשבת חמורה. אף על פי שהעונש הקבוע בחוק הוא 3 שנות מאסר, מציאות הפסיקה מראה כי עבירה זו לרוב מופיעה לצד עבירות נוספות, וקיימת פסיקה מועטה לגביה כשהיא מופיעה לבדה. בית המשפט קובע כי יש לבחון את חומרת העבירה בנסיבות ביצועה, אופייה ועוצמתה. (פסקה 31-33) 5. **הירי במתלונן:** בית המשפט מנתח את נסיבות הירי, ומדגיש את חומרתן הרבה, הכוללות שימוש בנשק קטלני, ירי ברחוב, לתוך רכב, באזור ציבורי, על רקע ויכוח מינורי, וללא היכרות מוקדמת עם המתלונן. כל אלו מעידים על מסוכנות יתרה המחייבת ענישה מחמירה. (פסקה 35) 6. **העונש לנאשם 1:** בית המשפט קובע כי מתחם הענישה ההולם לנאשם 1 נע בין 36 ל-64 חודשי מאסר בפועל. לאור הסדר הטיעון, העדר עבר פלילי, וההודאה, בית המשפט ממקם את עונשו לקראת החלק התחתון של המתחם, אך בתוך טווח הענישה המוסכם, ופוסק לו 38 חודשי מאסר בפועל, לצד ענישה נלווית. (פסקה 43) 7. **העונש לנאשם 2:** בית המשפט קובע כי מתחם הענישה ההולם לנאשם 2 נע בין 5 ל-12 חודשי מאסר. לאור ההסדר עם אחיו, בית המשפט מחליט שלא להטיל עליו מאסר בפועל, אך ממקם את עונשו בשליש העליון של המתחם, ופוסק לו 9 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, לצד ענישה נלווית. ההחלטה נובעת מהרצון לשקף את חומרת המעשה, למרות שלא ימוצה הדין עמו באופן מלא. (פסקה 44) **חידושים משפטיים:** * **דגש על ההבחנה בין "קורבן" ל"אשם" בטיעוני הנאשם:** התייחסות בית המשפט לדברי הנאשם 1, שבתחילה נשאו אופי של האשמת הקורבן, ולאחר הבהרה התברר כי התכוון ל"אשם", מדגישה את החשיבות של קבלת אחריות אמיתית כבסיס להסדר טיעון. * **התייחסות להסברים ראייתיים כגורם בגיבוש ההסדר:** ההדגשה כי מקום מרכזי במיקום העונש נתפס להסברי המאשימה לגיבוש ההסדר בשל כשלים ראייתיים, מדגישה את מורכבותן של עסקאות טיעון ואת הצורך להתחשב בכלל השיקולים הרלוונטיים. * **הרחבת היקף הסנקציה הפלילית על שיבוש הליכי משפט:** אף על פי שהעונש שהוטל על הנאשם 2 (עבודות שירות) עשוי להיראות קל, עצם הטלת עונש מאסר (גם אם בעבודות שירות) בצירוף תנאים מחמירים, משקף את החומרה שבית המשפט מייחס לעבירה זו, במיוחד כאשר היא מבוצעת בסמוך לעבירה חמורה של שימוש בנשק. **סיכום** גזר דין זה מדגים את הדרך שבה בית המשפט נוהג במקרים מורכבים הכוללים עבירות נשק, פציעה ושיבוש הליכי משפט. הוא מדגיש את חומרתן של עבירות הנשק, את הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה, ואת ההיבטים השונים של שיקול הדעת השיפוטי בעת גזירת דין, תוך התחשבות בהסדרי טיעון, נסיבות ביצוע העבירות, ונסיבות שאינן קשורות בביצוען.

חקיקה מקושרת

חוק העונשין

ת"פ 19503-11-24 מדינת ישראל נ. חסן כנעאן, מחוזי (10.11.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית