ע"פ 56723-05-22

תקציר

השופטים קבעו כי הערעור אינו ראוי, וכי החלטתו של בית משפט קמא ראויה. הם הדגישו כי תפקידם של שימועים פליליים הוא לחשוף את האמת, ואין להשוות זאת למשחקים שבהם מהלך שגוי אחד קובע את גורל השחקנים. הכלל בדבר נסיבות ביצוע העבירה הוא כי הן נקבעות על סמך ראיות שהוצגו בשלב האשמה, ובצדק פעל בית משפט קמא לפי כלל זה. את הראיות שהגישה ההגנה ניתן היה להציג בשלב האשמה, ולכן לא הייתה הצדקה להתייחס אליהן כאל חריג. בית המשפט התייחס כראוי גם לטענות המערער בדבר הנסיבות בהן נמצאו כלי הנשק והתחמושת. התביעה לא הסכימה עם דברי המערער, ועצם מסירת דברים אלה אין משמעה שהתביעה הסכימה עם תוכנם. יתר על כן, ההצהרות עצמן היו סותרות, ולכן בית המשפט חייב להתערב ולהחליט איזו גרסה לקבל. השופטים הסכימו גם עם החלטת בית משפט קמא לדחות את גרסת המערער לאירועים וקבעו כי העונש שהוטל עליו היה סביר, בהתאם לפסיקות קודמות, והביא בחשבון את נסיבותיו האישיות. ככלל, הערעור, לרבות גזר הדין, נמצא חסר כל הצדקה, והוא נדחה על כל חלקיו.